כנציג המנותקים, היהירים, חבר בבועה התל אביבית (דירה שכורה) אני עדיין בשלב אבל, שמקשה עליי לנסח מאמר של ממש. רק פירורים של מחשבות ראשונות. תסתדרו.
או קיי, אנחנו מנותקים, גרים בתל אביב, לא הבנו כמה העם אוהב את ביבי, אבל ראש הממשלה בעצמו חשב ביום הבחירות עד השעה 20:00 שהוא מפסיד. שרי ליכוד בכירים, מסילבן שלום וצפונה הסבירו בשיחות סגורות בשבועות לפני הבחירות איזה הפסד מהדהד עומד לנחול הליכוד. מנותקים שכמותם. ציון אמיר חזה 30 מנדטים למחנה הציוני. רון קופמן צפה 26-19 למחנה הציוני. כולם מנותקים. מבקר הטלוויזיה של "הארץ" כתב שזה לא היה קורה לכתב הפוליטי (המצוין) של ערוץ 2, עמית סגל. הוא מחובר להתנחלויות, לעם. סגל חזה ניצחון של 4 מנדטים למחנה הציוני על הליכוד. 11 סקרים שפורסמו 4-5 ימים לפני הבחירות חזו פער ממוצע של 4 מנדטים לבוז'י. אף סוקר לא חזה משהו אחר. חבורה של מתנשאים.
מתברר כי ההתנתקות וההתנשאות הזאת לא רק מנעו מאיתנו לחזות את התוצאות, הם גם אלו שגרמו להפסד של הרצוג ולבני. המחנה הציוני ניהל קמפיין מתנשא, שדן בבעיות שלא מעניינות בכלל את ערי הפריפריה הליכודניקיות – דיור, יוקר מחייה, סייעות בגני ילדים וזקנים עניים, בעוד הליכוד השכיל לגעת להם במצוקות היום יום – איראן, דאע"ש, הערבים על הגדרות. הגיוני. חוץ מזה, לבני והרצוג הם אשכנזיים שגדלו עם כפית זהב בפה, בעוד נתניהו, יעלון ושטייניץ עלו ברגל מפולין כשרק כותנתם לעורם. ברור.
אה, כן ויש את ה"מסע התקשורתי נגד ביבי פעל כבומרנג". באמת נתניהו ועמדותיו נחסמו בתקשורת באופן בוטה. ביבי דיבר 1,450 דקות בתקשורת בשבוע האחרון (זה שווה ליום שלם, 24 שעות שידור) בעוד יריבו הושמע חצי מזה (נתוני "יפעת"). חדשות 2 שידרו עימות מאולתר בין הרצוג לנתניהו שלושה ימים לפני הבחירות, כשהרצוג נראה כמו חגב מסכן ועלוב אל מול "האח הגדול" נתניהו. אם היו עושים את זה לביבי, בשלב הזה ערוץ 2 היה בשלב של כינוס נכסים.
מאז הבחירות רוקדים העיתונאים תומכי נתניהו משמחה לאיד. העיתונאי קלמן ליבסקינד פרסם בפעם האלף ב"מעריב" את אותו מאמר נגד התקשורת השמאלנית. זו פרנסה לכל החיים. לאראל סגל מותר לשנייה וחצי להיות מספר 11 ברשימת הליכוד ולאחר מכן לחזור לשדר כאילו כלום. חנוך דאום יכול להתהדר בחברותו עם נתניהו ולאייש פאנלים פוליטיים מכובדים (בהם יתבכיין על כך שלימין אין ביטוי), ינון מגל ושרון גל יכולים לעבור מהתקשורת לרשימות ימין בלי יום צינון, הכול בסדר. הכתב הפוליטי (המצוין) של חדשות 2 תקף את העיתונאים שהביעו עמדה נגד נתניהו בטויטר. תתפקדו כבר וזהו, הוא אמר. אני מעריך בזהירות שסגל מצביע ל"בית היהודי". אני מוכן גם לנחש שיש לו מחשבות ותחושות מאוד עזות בקשר לזה. איזה מודל עדיף לצופה ההדיוט – הכתב שממש רוצה שהימין ינצח, אבל מסתיר מהעולם את עמדתו, או הכתב שמודה בהעדפתו ומדווח על המציאות מהמקום החשוף הזה?
באחת ההפסקות בליל הבחירות הארוך, אחרי שאנשי הימין סיימו לקונן שהתקשורת רצתה בהפסדו של נתניהו, כאילו מדובר בפשע נגד האנושות, יצאנו לשיחת חולין קצרה. קובי אריאלי אמר שבניגוד אליכם, חנוך דאום ואני יודעים באמת מה קורה בבית משפחת נתניהו, כי אנחנו קרובים וזה פי מאה יותר חמור ממה שאתם חושבים. נדמה היה לי שדאום מהנהן בהסכמה. עניתי לו שזה מאוד יפה שבשידור אתה תוקף אותנו בברוטאליות ופה אתה אומר את זה. אריאלי עשה פרצוף של – טוב, אתה יודע מה יקרה לי אם אגיד את האמת בשידור ואני חשבתי לעצמי האם עדיף להמשיך להיות עם הלוזרים שאומרים את האמת או עם הוינרים שמדברים בהפסקות הפרסומות.
רביב, בחייך. אתה מאמין שנתניהו האמין ביום הבחירות בשעה 20:00 שהוא מפסיד? הוא ידע היטב את המצב, הוא בסך הכל רצה להגדיל עוד קצת את הפער.
לפחות היו לנו שלושה חודשים של תקווה… גם לזה נתגעגע
הלוזרים שאומרים את האמת ונלחמים בשבילה. בסוף היא תצא אל האור. תודה רביב שאתה נלחם בשביל כולנו!
רביב תתבגר אתה כבר לא ילד. חפש לך עיסוק אחר. עיתונאי אתה לא.חוזה אתה לא
הכי טוב לך לעסוק במכירות אתה זיין מוחין רציני
יש מילה אחת שיכולה להסביר את התוצאות: ״שייכות״.
ביבי צדק בכך שהמצע לא חשוב. בסוף בסוף – כשהמצב מסובך ואין פתרונות קסם, מצביעים בעד מי שגורם לך להרגיש שייכות.
את המפולת הגדולה יצרה התחושה שפוגעים בבית.
מי שראה את הראיון עם ג׳קי לוי – בנו של דוד לוי – הבין הכל.
רביב, עוד מעט יחלפו ימי השבעה. נחזור לחיינו הקודמים ולעבודתנו, אתה תשוב למה שאתה יודע הכי טוב- לחשוף את הטינופות שמנסים להסתיר מתחת לשטיחים הקרועים בכל האמצעים העומדים לרשותם. אתה כאן בשבילנו ואנחנו בשבילך. אל תפסיק. אל תתן לדיכאון לרפות את ידיך כי יש המון עבודה ובמיוחד צריך להדוף את החומה האנושית שמגוננת על השחיתות השלטונית.
קובי אריאלי וחנוך דאום הכניסו את עצמם לרשימה השחורה של הפסיכולוגית.
גם כמה ימים אחרי הבחירות, אתה מנותק, רביב יקירי. אנחנו, השמאלנים, הפסדנו, לא כי אנחנו מנותקים מהשיח, או מהמצב. אנחנו מנותקים כי אנחנו לא באמת מתכוונים להשתמש בתותחים הכבדים. כל עוד ננהל קמפיינים שהולכים לראש ולא ללב, נפסיד. קמפיין מול ביבי צריך לעסוק בהפחדה, להטיל אימה, לגעת בבטן הרכה. לא לדבר על בקבוקים, לא לדבר על ביבי ישירות, לא לדבר על הפינוק וחיי המותרות.
כמעט כל בוחר בביבי מבסוט ממנו במיוחד בהיבט הזה, קוראים להתנהלות של ביבי בישראלית 'לא פראייר'. כל ההתקפה הישירה על ביבי היא שגמרה אותנו בבחירות האלו. היא שיצרה מוטיבציה חסרת תקדים להמליך את המלך שוב, על חשבון אח!!!
(לנוני מוזס יש פה חלק מאוד גדול ביצירת המוטיבציה הזו)
איפה ההתקפה על כך ששלטון הליכוד לא יודע לקבל החלטות? על כך ששלטון הליכוד הפקיר את תושבי עוטף עזה בזמן שמנהרות נחפרות להם תחת הבית? על כך שהילדים שלנו עוזבים את המדינה, שכולם רוצים רילוקיישן כדי לחיות חיים טובים יותר, על כך שהילדים שלנו עובדים מסביב לשעון ובלי סבתא מסייעת אין להם זכות קיום?
כל עוד השמאל (והמרכז) ידברו בממלכתיות על הנושאים בשפה אידילית, ויתמרכז במסרים האנטי-ביביים שלו, הוא יפסיד.
לא פשע נגד האנושות, כן פשע נגד המקצוע שבו אתה עובד ואפילו נחשב מקצוען. לא היית מקצוען אלא עבדת כפעיל v15 ולראייה התקף המצפון שלך יומיים לפני הבחירות עם הסקופ העלוב על האימיילים של ליהיא לפיד. מין עלה תאנה חמוד כזה על העובדה שעבדת אצל כבל במקום אצלי – הצופה שמקשיב לפרשנותך.
מה שביבי כרגיל לא מסוגל לעשות זה להסתכל שני צעדים קדימה. כן, הוא הצליח לשתות את המנדטים מהבית היהודי ומכחלון. נהדר. ומה עכשיו? כל השותפים הפוטנציאליים שלו כבר הכפילו ושילשו את הדרישות הקואליציוניות שלהם כדי לפצות על הירי בתוך הנגמ"ש. אל תתפלאו שכחלון יחליט לא להכנס לממשלה כל עוד ביבי בראש הליכוד וכך לבצע את הנקמה האולטימטיבית על התשדיר המזוייף ערב הבחירות – להעיף אותו לעזאזל בהינף אצבע. גם בלוק חוסם כחלון – לפיד – בנט- ליברמן לא דמיוני לחלוטין.
עכשיו זה הזמן הכי נכון להוציא את הכביסה המלוכלכת של הקיסרות הזו.
רק בבקשה, שזה יהיה משהו שמחייב את הביב הזה להתפטר.
כי אם זה, אוי אוי אוי, שרה אובססיבית, זה לא מקדם אותנו, אלה ההפך.
http://tomerpersico.com/2015/03/19/post_elections/
רביב, אני מעריך מאד את עבודתך וגם את הדברים שכתבת כאן.
שתי הערות ברצוני להעיר לך ולעתונאים אחרים: תפקידו של כתב לדווח. לספר על המציאות כפי שהוא יודע אותה. תפקידו של פרשן לפרש את הדברים שהכתב הביא. לא תפקידם של העתונאים להגיד עתידות. אם מאד בוער לנבא, כדאי לעשות זאת מאד בזהירות ועם הסתייגויות.
הערה שניה: בעקבות הבחירות והתגובות של ה"פריפריה", אני מרגיש שאני שייך לאליטה. נכון, האליטה היא לא רוב, אבל היא חשובה לעם ולמדינה. יש מקומות שבהם ההמון נושא עיניו אל האליטה. בארץ, לצערי, זה לא כך.
שלום רביב –
מגיעים עכשיו השלבים הרביעי והחמישי במסכת האֵבֶל: דיכאון וקבלה.
הצעתי בדואל להנהגת האופוזיציה, קרי הנהגת מפלגת העבודה (מתנגד למונח "המחנה הציוני" המדיר אוטומטית ישראלים שאינם ציונים במהותם, ביניהם שופטי בבית המשפט העליון, סופרים, משוררים, אנשי מדע ו"סתם" ישראלים) להפוך את הדף ולהקים, מיד, ממשלת צללים לפי הדוגמה הבריטית אשר תפעל לאורך כל הקדנציה בשלושה מישורים: לימוד החומר, ביקורת פומבית מתמדת וחכמה על הנעשה ועל הנחקק ע"י הממשלה ובאופן זה להכין באופן מעשי בעלי תפקידים בממשלת הצללים לתפקידיהם בממשלה כאשר ננצח בבחירות הבאות!
לצד כל זה, הקמת סניפים פעילים בכל ישוב המונה מעל, נאמר, 3000 בני אדם ולהפעיל את המערכת הזו על בסיס עסקי של תפוקות. בחקלאות, אחרי שנת בצורת, מתחילים בחריש עמוק, עוברים בהדרגה למחרשות קטנות יותר עד אשר הקרקע תחוחה ומוכנה לזריעה. הרבה עבודה, אכן, אבל איזה יבול בא אחר כך…
בברכה,
עמוס
זה בסדר רביב,
תבכו, תספרו לנו שהעיתונים הגדולים (מעריב, ידיעות והארץ), מאוזנים…
זה בסדר, אנחנו כבר יודעים לא להאמין.
עכשיו קח אוויר ותמשיך להילחם, כח אתה עושה את זה טוב וכותב מעניין ואיבדנו יותר מדי כותבים טובים שהפכו לפוליטיקאים בינוניים ומטה.
שלא לדבר על אורבך עליו השלום, אבל חסרים לי גם עופר שלח ויאיר לפיד…
אז גם אם איני מסכים אתך, אל תפסיק.
רביב, אתה עיתונאי אמיץ, הגון וישר דרך. היתה טעות, נכון שאולי בכלל לא ניתן היה לחזותה. אולם אין לנו את הפריבילגיה להתייאש. נעשו טעויות רבות בקמפיין המחנה הציוני. הם לא עבדו בפריפריה. עם זאת , את ההצבעה של הארד קור של מצביעי הליכוד קשה מאד לשנות ולא משנה מה יעשה או בעיקר מה לא יעשה ביבי וזאת הבעיה הגדולה.
אין לך ולנו את הפריבילגיה להתייאש, אחרת נפסיד את הארץ לטובת ההזויים והמשיחיים וחורבן ממלכת יהודה הוא רק עניין של זמן.
אל תיפול רוחך.
אתה עושה (כמעט) הכל נכון.
זה שחושבים שאתה שמאלני או מקשקש שטויות לא הופך אותך לטועה. שימשיכו לטמון את הראש בחול.
הרבה מאד אנשים בהיסטוריה חטפו אש ולעג ובוז על האמת שלהם.
הם בסוף ניצחו. יש אין ספור דוגמאות כאלה.
הכי יפה בעיני היא הדוגמא של פרס נובל לפרופסור שכטרמן שהיה ניסיון לדכאו שני עשורים על "תגלית" נלעגת של הגבישים המחומשים.
תמשיך לעשות מה שאתה עושה.
אתה עושה את זה בדרך כלל נכון לחלוטין.
יש סיכוי לא רע שבסוף אנשים יבינו ויסכימו איתך ויכו על חטא.
זה לא מובטח שזה יקרה בקרוב או יקרה בכלל, יש גם דוגמאות עצובות בהיסטוריה.
אבל יש לך ברירה אחרת ? ! לא . מפני שלא תתחיל לשדר הסתרות נוסח קובי אריאלי או חנוך דאום.
המבנה הנפשי שלך לא בנוי כמו האנשים העלובים האלה.
להם אין חוט שדרה, רק ארנק שמכביד להם על הגב ומכופף להם את עמוד השדרה.
תמשיך לעמוד זקוף. ככה אנחנו צריכים אותך.
נכתב באהבה.
אז מה , עברנו לציניות? באמת כתבה (מצוינת).
על החתום: מצביע ליכוד ויחד עם זה: אשכנזי מוחלט, גר ברעננה, תארים אקדמאים, חילוני, רס"ן בצהל (חי"ר , לא שלישות, מיל) ועוד הרבה תכונות שבטיות קלאסיות של הפריפריה. בחיים לא הייתי יותר מ-4 שעות בעיר פיתוח, אלא בגלל עבודה או צבא (מה לעשות – אין משפחה שם). אני לא סובל את מירי רגב ולא את דני דנון שבעיני הוא טמבל. אבל….פשרות. בפעם הקודמת דחפו לי להצבעה את ליברמן, אז המצב השתפר.
ההצבעה שלי נובעת משיקול בטחוני קר וכמובן הזהות. כל ההבטחות והמצעים לא מעניינים כי הסיכוי שלהן להתממש נגמר כבר בחתימת ההסכמים הקואליציונים.
בקשה לי – למשך שבועיים אל תפרשנו, אתה וחבריך, את המו"מ הקואליציוני, כי:
א. אני לא מאמין לכם, אין לכם מושג יותר ממני.
ב. ממילא אתם מוטים, זה לא עבר לכם למרות הבחירות
ג. אני ממילא אראה ליגת האלופות, או כדורסל, או שידור ישיר של משחק דוק מלהיב.
רק הדיוט לאחר שספג תבוסה כה משפילה ממשיך לחשוב שכולם מטומטמים ורק הוא בסדר.
רביב שלום
המשך כך. אולי טוב שהליכוד עלה עכשיו כל הרקבון יעלה למעלה. המשך לחשוף צעד עצד כולם שם
או לפני הכלא . או בתהליך רמיה ובדרך לכלא.
או אחרי הכלא.
המשך והצלח בדרכך
חיים כראל
תודה לך דרוקר, שאתה מבטא את תחושותי בצורה הכי נכונה ומדוייקת ובהירה ותפילה לי שנשמור כולנו, גם הימין וגם השמאל על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
רביב, אתה אמיץ וחכם ומזל שאתה מי שאתה בשבילנו.
אל תרפה!!!
שלום רביבקראתי ולא יכולתי שלא להגיבבשאיפה שלא ייבלע בין שאר התגובותקודם כל, לגבי תמונת הסקרים. התקשורת טעתה והטעתה. הגושים לא זזו מילימטרלא עכשיו, לא בסקרים במהלך הבחירות, לא מהבחירות הקודמות ולא מ- 2009בסקרים של שישי, האחרונים שלפני הבחירות, יש יתרון לבוז'י ב- 4 מנדטיםאבל ניתוח קר מראה שגוש הימין מנצח. עם מי בוז'י היה מקים קואליציה ?לפיד והחרדים ? ליברמן ומרץ ? וברור שהחרדים וכחלון יישבו עם ביבי. דרעי הכריז על זה 10 פעמים במהלך הבחירותההוכחה הכי גדולה היא שהקואליציה הפוטנציאלית של בוז'י קיימת היום בתוצאות הסופיות! הוא קיבל 24 מנדטים לא ?בישראל הבחירה היא לא ישירה, אלא יחסית, כלומר, הממשלה נשענת על קואליציה וזו נשענת על גושים. ואלה, כאמור, לא זזו מילימטר אפשר לספור עיתונאים ימניים בלי סוף, אבל השאלה בפועל היא, האם התקשורת עשתה את אותם חיים קשים לכל המועמדיםהתשובה היא כמובן, לא. מי אומר את זה ? אתה רביב! בבלוג שלך אמרת שהתקשורת לא מקשה על בוז'י ולא שאלות אותו את השאלות הקשותאגב, כאן גם ההוכחה שגם בשמאל לא מפעילים את הראש אלא את הבטן, כי גם אם גוש השמאל היה מריץ דחליל, הוא היה מציג עמדה של "תנו לו צ'אנס"וכמובן נותן לו את אותה כמות מנדטים (והפילוגים השונים בשמאל בשנים האחרונות רק מוכיח שהצביעו לכל "דחליל" שהוא…)לעומת זאת, כשמצביע ימני שם "ביבי" בקלפי עוד פעם ועוד פעם, צוחקים עליו אין לי בעיה עם אג'נדה אישית של אף עיתונאי, למרות שקצת קשה לי עם ההומגניות התל-אביבית של התקשורת (אני מעריך הרבה עיתונאים אישית, אבל הקשת של התפיסות צרה מדי לטעמי)אבל תשאל את עצמך כמה האג'נדה חלחלה לדיווחים וכמה השפיעה על העבודה של העיתונאים ותבין את מה שהצד השני מנסה להגיד בתקשורת
רביב שלום רב,
בקצרה (כי אני כבר עייפה ומותשת מהמצב). אתה וכתבים כמוך הם 'האויר לנשימה' שלי . איני יכולה לדמיין יום בו אני נחשפת לאירועים וכותרות — ללא הפרשנות האינטליגנטית, החדה והכנה שלך. אז תודה לך.
הבה נקרא את התגובות – אפילו אצלך באתר "הסמולני המתנשא היהיר והמטומטם" שלך – ונוכל לראות ולהבין ולהפנים שהעובדות – מה הן קשורות?
תביא עוד מיליון עובדות – אז איריתה ("המאור הגדול") בנישתי תגיד לך ש"עם כל הכבוד" העובדות שלך שוות לתחת ושאתה סתם מברבר – כי היא יודעת מה העם רוצה כי היא-היא העם בעצמו.
ובכל זאת חשוב מאד ותודה רבה והערכה אינסופית לך על ההיצמדות לעובדות ולא לבדיות ועל הניסיון להביא הוכחות ולא הזיות.
זה שעדיין יש לך את הכח לכך – אתה זכאי ליותר ממשואה אחת ביום העצמאות.
ביבי קנה את תוצאות הבחירות בכסף.
רמאויות בקלפיות זה מה שהיה כאן. לא שום קסם אחר
חפשו היטב ותגלו את האמת. לא בדקתם את ההצבעות ולא גיליתם איך שלטון קונים בכסף ובמרמה
הונאת ענק תתגלה. אם רביד אתה תהיה הראשון לפרסם אותה או שזה יהיה ערוץ 2 כרגיל?
אני מאד מעריכה את שנינות לשונך ואת חוש ההומור העוקצני שלך.
בעזרת שתי תכונות אלה אתה מצליח לעיתים להעביר "פסאודו מידע".
דוגמה:
"נדמה היה לי שדאום מהנהן בהסכמה"
"אריאלי עשה פרצוף של – טוב, אתה יודע מה יקרה לי אם אגיד את האמת בשידור ".
בנוסף לעובדה שלא נהוג לצטט שיחות פרטיות – ניסית ליצור אווירה בעזרת "נדמה לי".
זהו פרט קטן מתוך מכלול המאמרים והכתבות שלך,
אך מעיד על הכלל.
שיהיה לך רק טוב 🙂
רביב, תמשיך להיות עם ״הלוזרים״ שאומרים את האמת. בתווך הארוך האמת מנצחת.
כל הכבוד על עבודתך הנפלאה. לא רחוק היום ש״הלוזרים״ יהפכו לווינרים כי יש רק אמת אחת והיא לא נמצאת בצד של הביבי.
להלן התשובה של עמית סגל:
רביב דרוקר פרסם הבוקר ב"הארץ" כתב הגנה רהוט על עצמו, שבו ניסה להפריך את הקשר בין רצונותיו הפוליטיים כאיש שמאל לבין הכישלון המקצועי בחיזוי תוצאות הבחירות. כדי להדגים זאת, הוא "האשים" אותי שגם אני חזיתי ניצחון להרצוג, בארבעה מנדטים (מודה באשמה, אגב: זה נעשה בטוטו הקבוע של נדב פרי ושלי ב"זוג או פרט", יום רביעי ב-21:30 בערוץ 99. אל תחמיצו, יש עוד בזיונות). אני חושד שרביב קצת פספס את הבעיה האמיתית שנדונה בימים האחרונים: לא הכישלון בתחזית, אלא הכישלון בהתגייסות הטוטאלית.
רביב אמר פעם שרגע המבחן של פרשן פוליטי, תמצית הצדקת קיומו, הוא משפט הפרשנות הראשון שהוא אומר בליל הבחירות בעשר, מיד אחרי המדגמים. במבחן שדרוקר קבע לעצמו, הוא נכשל בגדול. כל אדם סביר שראה אפילו את תוצאות המדגמים צריך היה להבין שתיקו, או יתרון של מנדט לליכוד, פירושו שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
אבל במשך שעתיים, באולפן ערוץ עשר שררה מציאות מדומה. דרוקר הוליך ערוץ שלם למצעד אל מחוזות ההזייה. בחדשות שתיים אמרו ב-22:00 שנתניהו ירכיב בסבירות גבוהה את הממשלה, אבל בערוץ המתחרה קבעה הכותרת במשך שעתיים ש"ישראל חצויה" ואחרי חצות, כשהליכוד כבר פתח פער בתוצאות האמת, דרוקר עוד ניסה להרכיב להרצוג קואליציה שבוז'י עצמו כבר לא האמין בה בשלב הזה. זה אפילו לא אלי זעירא בערב יום כיפור. זה לראות את הטנקים הסוריים כבר בתוך רמת מגשימים ועדיין להתעקש על הקונספציה.
"למעשה הרצוג תלוי בבן אדם אחד שעליו אתם לא מדברים וזה איש השעה, אביגדור ליברמן. מה ליברמן עושה עם חמישה מנדטים"? פתח דרוקר.
"יילך עם הערבים", צחק חנוך דאום משולחן הפרשנים. "ליברמן ומרצ?"
"לא, ליברמן עצמו לא עם מרצ. ליברמן בחוץ. אורלי לוי אבקסיס היא תהיה שרת רווחה. אם כחלון מחליט לבחור בהרצוג, זה מגיע ל-53 עכשיו השאלה על מי מטילים. כי דרעי אמר: "אני הולך עם נתניהו", אבל לא פסל ישיבה עם הרצוג. זה לכאורה זה נותן להרצוג שישים".
"ליברמן ומרצ, ש"ס ולפיד?", צעק דאום.
"דאום, זה לא אתה ששולט בממשלה, אתה רק מדבר עם כמה מהשרים", התעצבן דרוקר.
"ניצחנו, תתאפס", השיב דאום.
ולרגע לא היה ברור מי פה הפרשן הפוליטי המנוסה ומי הסטנדאפיסט.
אני מכיר את הסגנון הזה של הכחשת המציאות. נתקלתי בו בפעם האחרונה לפני עשור, בגוש קטיף, כשההמונים צעקו "היה לא תהיה" בעוד טורי החיילים כבר בדרך לפנותם. הרגע הזה, שבו רצונותיך ואמונותיך משבשים את תפיסת המציאות מסוכן בכל מקרה, לא משנה אם הוא קורה על הגג בכפר דרום או על הגג של עיריית תל אביב.
וכאן מגיעים לבעיה העמוקה יותר, הפיל הענק והליברלי שבחדר: קחו את המודעה הזו, שפרסם ערוץ 10 לפני הבחירות. יש בה 23 גברים ונשים. לא אנסה לנחש כאן למי כל אחד מהם מצביע, כמו שעשה לי דרוקר (ובכלל, רביב, קח עצה: לאור הרקורד של הסקרים בבחירות האחרונות נראה לי שגם לך ולערוצך כדאי לקחת חופשה קצרה מניסיון לנבא דפוסי הצבעה). אני רואה בה 23 גברים ונשים. רק שניים מהם, צבי יחזקאלי וחנוך דאום, דתיים. 13 (!) מהם, הביעו בעבר במפורש תמיכה בשמאל. אחד, שוב דאום, ימני. זה מדגם מייצג של קפה טאטי, לא של האוכלוסייה בישראל.
וכן, רביב, זו בדיוק הבעיה: אני מגדולי המאמינים ביכולת של אדם להיות עיתונאי חסר פניות וגם אידיאולוג. להאמין בעמדה ולא לדפוק חשבון. הבעיה היא, שכשההרכב של התקשורת הישראלית (לא כולל עלי תאנה נקודתיים) נוטה שנים חזק לאיזור אפס שלוש. אפשר לתחזק איכשהו הוגנות בימי חולין. אבל בבחירות טעונות כל כך, רוויות שנאה ופילוג כל כך, יש את הרגע שבו המאוויים מתחברים לדעות, וזה קרה לרביב ולערוצו בעמידה, על הגג. אם היו שם קצת יותר דאומים, יחזקאלים, אריאלים ואראלים, אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים, אולי הכישלון הזה היה נחסך מהם. אולי מישהו, העורך, המנכ"ל או אחד אחר, היה צועק לחבר'ה: די, זה נגמר. שחררו. ובאשר לדאום ואריאלי, אזכיר לדרוקר ולמנכ"ל שלו יוסי ורשבסקי מה אמר בורג הזקן לבנו, כשהצטרף למערך: כיפתך קטנה מכדי לכסות את ערוותה של מפלגת העבודה. שתפו בבקשה
'רביב דרוקר פרסם הבוקר ב"הארץ" כתב הגנה רהוט על עצמו, שבו ניסה להפריך את הקשר בין רצונותיו הפוליטיים כאיש שמאל לבין הכישלון המקצועי בחיזוי תוצאות הבחירות. כדי להדגים זאת, הוא "האשים" אותי שגם אני חזיתי ניצחון להרצוג, בארבעה מנדטים (מודה באשמה, אגב: זה נעשה בטוטו הקבוע של נדב פרי ושלי ב"זוג או פרט", יום רביעי ב-21:30 בערוץ 99. אל תחמיצו, יש עוד בזיונות). אני חושד שרביב קצת פספס את הבעיה האמיתית שנדונה בימים האחרונים: לא הכישלון בתחזית, אלא הכישלון בהתגייסות הטוטאלית.
רביב אמר פעם שרגע המבחן של פרשן פוליטי, תמצית הצדקת קיומו, הוא משפט הפרשנות הראשון שהוא אומר בליל הבחירות בעשר, מיד אחרי המדגמים. במבחן שדרוקר קבע לעצמו, הוא נכשל בגדול. כל אדם סביר שראה אפילו את תוצאות המדגמים צריך היה להבין שתיקו, או יתרון של מנדט לליכוד, פירושו שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
אבל במשך שעתיים, באולפן ערוץ עשר שררה מציאות מדומה. דרוקר הוליך ערוץ שלם למצעד אל מחוזות ההזייה. בחדשות שתיים אמרו ב-22:00 שנתניהו ירכיב בסבירות גבוהה את הממשלה, אבל בערוץ המתחרה קבעה הכותרת במשך שעתיים ש"ישראל חצויה" ואחרי חצות, כשהליכוד כבר פתח פער בתוצאות האמת, דרוקר עוד ניסה להרכיב להרצוג קואליציה שבוז'י עצמו כבר לא האמין בה בשלב הזה. זה אפילו לא אלי זעירא בערב יום כיפור. זה לראות את הטנקים הסוריים כבר בתוך רמת מגשימים ועדיין להתעקש על הקונספציה.
"למעשה הרצוג תלוי בבן אדם אחד שעליו אתם לא מדברים וזה איש השעה, אביגדור ליברמן. מה ליברמן עושה עם חמישה מנדטים"? פתח דרוקר.
"יילך עם הערבים", צחק חנוך דאום משולחן הפרשנים. "ליברמן ומרצ?"
"לא, ליברמן עצמו לא עם מרצ. ליברמן בחוץ. אורלי לוי אבקסיס היא תהיה שרת רווחה. אם כחלון מחליט לבחור בהרצוג, זה מגיע ל-53 עכשיו השאלה על מי מטילים. כי דרעי אמר: "אני הולך עם נתניהו", אבל לא פסל ישיבה עם הרצוג. זה לכאורה זה נותן להרצוג שישים".
"ליברמן ומרצ, ש"ס ולפיד?", צעק דאום.
"דאום, זה לא אתה ששולט בממשלה, אתה רק מדבר עם כמה מהשרים", התעצבן דרוקר.
"ניצחנו, תתאפס", השיב דאום.
ולרגע לא היה ברור מי פה הפרשן הפוליטי המנוסה ומי הסטנדאפיסט.
אני מכיר את הסגנון הזה של הכחשת המציאות. נתקלתי בו בפעם האחרונה לפני עשור, בגוש קטיף, כשההמונים צעקו "היה לא תהיה" בעוד טורי החיילים כבר בדרך לפנותם. הרגע הזה, שבו רצונותיך ואמונותיך משבשים את תפיסת המציאות מסוכן בכל מקרה, לא משנה אם הוא קורה על הגג בכפר דרום או על הגג של עיריית תל אביב.
וכאן מגיעים לבעיה העמוקה יותר, הפיל הענק והליברלי שבחדר: קחו את המודעה הזו, שפרסם ערוץ 10 לפני הבחירות. יש בה 23 גברים ונשים. לא אנסה לנחש כאן למי כל אחד מהם מצביע, כמו שעשה לי דרוקר (ובכלל, רביב, קח עצה: לאור הרקורד של הסקרים בבחירות האחרונות נראה לי שגם לך ולערוצך כדאי לקחת חופשה קצרה מניסיון לנבא דפוסי הצבעה). אני רואה בה 23 גברים ונשים. רק שניים מהם, צבי יחזקאלי וחנוך דאום, דתיים. 13 (!) מהם, הביעו בעבר במפורש תמיכה בשמאל. אחד, שוב דאום, ימני. זה מדגם מייצג של קפה טאטי, לא של האוכלוסייה בישראל.
וכן, רביב, זו בדיוק הבעיה: אני מגדולי המאמינים ביכולת של אדם להיות עיתונאי חסר פניות וגם אידיאולוג. להאמין בעמדה ולא לדפוק חשבון. הבעיה היא, שכשההרכב של התקשורת הישראלית (לא כולל עלי תאנה נקודתיים) נוטה שנים חזק לאיזור אפס שלוש. אפשר לתחזק איכשהו הוגנות בימי חולין. אבל בבחירות טעונות כל כך, רוויות שנאה ופילוג כל כך, יש את הרגע שבו המאוויים מתחברים לדעות, וזה קרה לרביב ולערוצו בעמידה, על הגג. אם היו שם קצת יותר דאומים, יחזקאלים, אריאלים ואראלים, אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים, אולי הכישלון הזה היה נחסך מהם. אולי מישהו, העורך, המנכ"ל או אחד אחר, היה צועק לחבר'ה: די, זה נגמר. שחררו. ובאשר לדאום ואריאלי, אזכיר לדרוקר ולמנכ"ל שלו יוסי ורשבסקי מה אמר בורג הזקן לבנו, כשהצטרף למערך: כיפתך קטנה מכדי לכסות את ערוותה של מפלגת העבודה. שתפו בבקשה'
רביב, אתה מוסיף חטא על פשע. אתה וחבריך לא "מנותקים" – אתם פשוט לא מקצועיים! אולי נכון יותר – ללא אינטגריטי מקצועי.
הסוקרים והפרשנים לא טעו כאשר דיווחו על יתרון זעיר למחנה הציוני על נתניהו והליכוד, הם רק לא ידעו לפרש את המציאות הנכונה לרגע ובודאי לא ידעו לנתח נכון את הפוטנציאל של אותה מציאות. זו הבעיה שלכם. אתם רציתם בכל מאודכם שביבי ילך ועשיתם הכל, כולל הכל, שזה יקרה.
הכל זה אומר לתת לעובדות פירוש מהרהורי הלב והמיית הבטן ולא מעמקי המח.
התנודות במספרי המנדטים במערכת הבחירות בין המפלגות הגדולות היו יומיות או שבועיות אבל אתם פספסם את הקפאון במספרים בין הגושים! ואז ביבי הוציא אס (או רבעיית אסים) וג'וקר וניצח את כולם בהליכה נמרצת. הוא ידע והבין שהתמיכה בליכוד לאורך השנים היא תמיכה שבטית, מורשתית (עוד מימי בגין והחיבוק שחיבק את "הבאבונים", מנשקי הקמעות, הנבערים…..) ואז נותר לו המהלך של לחיצה על כפתור
השבטיות או נכון יותר – הצלת השבט ("השחור") במלחמתו מול השבט הלבן…..!
1)נדמה לי שגם אתה הסכמת באחד הבלוגים לפני הבחירות שכמעט כל התקשורת תוקפת את ביבי.
2)הרצוג הוא אדם חלש ולכן כבל וחבריו "המליכו" אותו. כישוריו העיקריים שהוא בן של נשיא ונכד של רב נערץ ואמא לא כל כך ענייה.
3)מי התמים שייאמין לטרמפיסטית ציפי :ליכוד,קדימה,התנועה, שרה בממשלת ביבי, המחנה הציוני (תוך דפיקה של מצנע, שטרן, מופז ואחרים. ושמירה על אמיר פרץ הנודד הנצחי-שיהיה בקרוב שוב בעבודה)
4) אז סותמים את האף, מקווים ששרה לא תשתלט לגמרי, ומצביעים נתניהו.
5)קשה לי להאמין שכל הסקרים הפומביים ניבאו אותה טעות בדיוק עבודה\ליכוד אבל היו מדוייקים להפליא לגבי כל הרשימות האחרות. איך ייתכן שרק מצביעי הליכוד שיקרו לסוקרים.????
לא כל כך ברור לי מה הקשר בין המחשבות של דרוקר לבין התשובה של סגל… כל אחד מדבר על דברים שונים.
דרוקר מתייחס לטענות "הבועה" ויורה לכל עבר וסגל בכלל מתייחס בעיקר לחוסר ההומוגניות בערוץ 10… בנסיבות האלה אין כאן שום דיון ענייני ורציני, אלא מפגן סתמי של כישורי כתיבה ורטוריקה, שאנו יודעים שיש לשניהם.
"האם עדיף להמשיך להיות עם הלוזרים שאומרים את האמת או עם הוינרים שמדברים בהפסקות הפרסומות".
כאילו, דה…
מי ניצח? האריאלים והדאומים והסגלים. (לא הייתי שמח להיות חבר שלהם – הם עסוקים כבר 3000 שנים בריצוי חנף לבורא עולם – ולי אין זמן בשבילו).
מתק השפתיים שלהם לא מסתיר את שקרנותם – והם המנצחים.
צא ולמד.
נ.ב. ובשביל מה היית צריך את דאום אצלך בבית? לא, באמת, בשביל מה? דקות מסך? היה מעיק לראות אותו עם כל זחיחותו – מסתחבק איתך.
האסון של מדינת ישראל הוא בדיוק מה שקרה לעמים מסוימים במאה הקודמת ועוד כמה עמים בודדים עכשו, כאשר יש "מנהיג" שמשעבד את מוחם של אזרחיו לפחדים, החרדות, העדר כל תקוה וחזון. ה"מנהיג" חזק בלשונו, השיטה של הפחדות והחרדות עובדת "נפלא" על עם שטוף מוח וזה המצב למרבה הצער בישראל. בישראל לא היתה אופוזיציה לוחמנית אלא אופוזיציה מעודנת, שחשבה בטעות מחלטת שעם שטוף מוח דואג לצרכיו ולא היא.
בישראל, אחרי שנעשה מאמץ אדיר של 600 אלף יהודים עם קום המדינה, יהודים שהשתתפו בלוחמים בצבא הבריטי כדי לעצור את היטלר, יהודים שיצאו לתפוצית וארגנו עליה חלק במתחרת של יהודי התפוצות מאירופה המרוסקת ומארצות ערב, ישראל שקלטה באמצעים הדלים שהיו ברשותה את כל היהודים שהגיעו ארצה, עשו הכל כדי לעזור, אוכלוסיה מה שמכונה כאן בציניות "אשכנזית" שהתגייסה כולה לקלוט את יהדות המזרח ככל שיכלה. כן, לא נתנו להם דירות בתל אביב אלא יישבו אותם במושבים שברבות השנים אדמתם הפכה לנדל"ן לגמרי לא רע.
משפחות של מזרחים שלקחו את חייהם בידיהם גידלו כאן משפחות לתפארת, שלחו את ילדיהם ללימודים גבוהים,עם הרבה הנחות באוניברסיטאות, גידלו שרים, רמטכ"לים, יועצים משפטיים וכו.
אחרי כל זה שולף האיש הכי רחוק מהמסכנים, הכי רחוק מהעניים, הכי רחוק מהמדוכאים, שולף את הקלף הגזעני המזרחי וזוכה בבחירות כאשר מזרחים צעירים מריעים לו כמו צפון קוריאנים שרואים את "המנהיג" שמרעיב אותם למרוות והם כמעט מתעלפים מרוב אושר.
אז ביבי הצליח להטעות את העיתונות שאותה הוא שונא כמובן עוד מימי ביבי הראשון כאשר הוא היה ראש מדינה דמוקרטית יחיד בעולם שדיבר נגד המערכת המשפטית, העיתונות והמשטרה בכפיפה אחת, רק משום שהיו סימנים לשחיתות בביתו והעזו לדבר על כך. בסופו של תהליך הבדיקה, היועץ המשפטי "הסמולאן" אליקים רובינשטיין הוציא אותו עם דו"ח חמור אבל לא שלח אותו לחקירה משטרתית יעילה.
זה זה המצב והעיתונות צריכה להיות גאה שהיא עשתה את שלה ונקווה תעשה את שלה כמו בכל דמוקרטיה אמיתית ולא חצי מזויפת כמו בישראל של ביבי ה 4.
אינני ממצביעי הליכוד אבל הניסיון שלך להרכיב קואליציה של השמאל גם לאחר שהסקרים הראו שיוויון היה בהחלט מביך . בסופו של יום אתה עיתונאי ואם אתה מציג נתונים תראה קצת קצת אובייקטיביות . מה שרשמת על השיחה האישית שלך עם קובי אריאלי עושה אותך קטן מאוד . לא הכל רושמים בשביל להוציא את עצמך טוב.
דרוקר, הפסדת בבחירות. עכשיו תתמודד ובלי תירוצים מטופשים!
מי אמר שצריכים שמאל?
רביב מרגיש שהוא נפגע כאילו שהוא אשם במשהו.
אתה לא אשם במצב ולא אשם בתוצאות. כך יצא, כך דמוקרטיה עובדת גם כשזה לא מוצא חן.
אני לא סובל את ההנהגה את הממשלה את שודדי הקופה ואת בכייני השכבות ה"חלשות".
אין לנו להלין אלא על עצמנו. כל מי שניסה להפוך את הכיוון מימין לשמאל ולא הצליח צריך להסיק מסקנות!
כן, מה ששמעתם. אדון בוז'י, גב' ליבני מר יאיר לפיד גב' זהבה וכל מי שעומד מאחוריהם צריכים להגיד "פוס".
בסיבוב הזה אנחנו לא משחקים. תעשו קואליציה עם עצמכם תנהלו את המדינה ותסתדרו עם עצמכם.
אם בעוד 4 שנים (או פחות)יהיה יותר טוב אז נבין כי השמאל מיותר ואין בו צורך.
אם במהלך התקופה יהיה יותר רע אז הימין יעוף לבד – תנו להם ל"הינות" מביבי ואז יעיפו אותו בעצמם.
ימין- קדימה צעד.
שמאל – תלכו הביתה אל תשבו בקואליציה.
ויפה קדנציה אחת קודם.
אני רק שאלה:
רביב, בתור "הכתב שמודה בהעדפתו ומדווח על המציאות מהמקום החשוף הזה?"
על איזה מציאות בדיוק דיווחת?
כי אני לא מצאתי שום מציאות באף דיווח שלך.
נו באמת, כל המילים היפות והתחכמויות לא יעזרו כאן. ככל שתקדימו (התקשורת השמאלנית) להודות בטעות, כפי שעשו כבר רבים וטובים (יותר ופחות)- כך ייטב. האמת שהייתם מגוייסים, האמת שאתם מנותקים, שאתם חיים בבועה, האמת שהתקשורת לא משקפת את מגוון הדעות בציבור (וואו- חנוך דאום וקובי אריאלי. ממש התפרעתם הפעם).
תמשיכו לשקר לעצמכם, ואנחנו נקבל כתבים מגוייסים, תקשורת לא מאוזנת- ואת הימין בממשלה. בהצלחה.
אני מקווה שקיבלת את רשותם של דאום ואריאלי להביא את הדברים, אחרת ממש סיבכת אותם.
אריאלי ודאום שניהם דוסי מחמד שהתקשורת חיבקה וביבי ניצל אותם לצרכיו ( המנעד החביב שלו -מזמרים מזרחיים ועד סטנדאפיסטים דתיים ואחד דידי הררי). שני ג'וקרים שיגלו שהם עשו את שלהם כמו רוני מאנה בזמנו כי שרה לא אוהבת שדורכים לה על השטיחים בביתה והבדיחות תפלות.
מר דרוקר,
מעניין באיזה שלב לדעתך ראוי שבעל מקצוע יתבונן במעשה ידיו ויודה שנכשל. בשלב התכנון, הייצור, השיווק או כשהלקוח מחזיר את המוצר בזעם ודורש את הכסף ? רוב הלקוחות הפוטציאליים שלך מצביעים בממירים ולא אכפת לך שהפכתם מזמן ללא רלווונטים עבור מליוני ישראלים. תוכל כמובן לפזול לעיתון הארץ, אך להם יש מנויים מחו"ל ומודל שלכם אין. הפוסט מוכיח שלא הפנמתם שהמוצר שלכם פגום מיסודו. החסד שערוץ 10 מבקש לעשות עם עובדיו בכספי אותו ציבור שכלפיו הוא מפגין בוז ויהירות חסרי בסיס נראה בעין בלתי מזויינת כאבסורד שיומו מתקצר מרגע לרגע. רק סוג מסויים של אידיוטים שימושיים יצפו בפאנל מגישים ופרשנים שמאלני חסר אינטגריטי ויודה על המוצר שקיבל תמורת חשיפה לפרסומות. מעיתונאי נשכני הפכת תוך שנים ספורות ובעיני רבים לכפיל של מושאי התחקירים.
האמת שלא היתה לי ציפיה שמישהו שיודע לבקר את כולם מלבד עצמו יודה בליקוי במוצר פגום ששיווק ביהירות אבל אני מתנחם בידיעה שבסופו של דבר אותו עם שכלפיו הפגנתם בוז מתמשך ייאלץ אתכם בשלב מסויים לרדת מהעץ העקום שעליו טיפסתם. ככה זה בעסקים.
רביב, אתה עיתונאי מעולה. יש לנו הערכה רבה לעבודתך העיתונאית.
אתה אחת הסיבות העיקריות מדוע אנו צופים רק בערוץ 10.
אתה מרוויח כ"כ הרבה, והרווחת עד יותר ואתה מתלנון?
אתה מנותק!!!! זה מכעיס
אתה מסתמן כעתונאי הזוי. אתה שם לך מטרות לחיסול מסתמך על רכילות ושמועות.
פרשות שחיתות ענקיות עוברות לידך מבלי משים, לא חבל לך ?
לאחרונה, אני וחברי כל פעם ששומעים את השם שלך התגובה היא "ההזוי הזה" אתה מאבד אמינות. כי אתה מנותק בכל דבר שאתה עושה.
גם תוכנית התחקירים שלך…. מוזרה, אבל אם אתה מנסה לעשות תוכנית רכילות סקסית לכל עמך ישראל, מעולה. בעיננו אתה עיתונאי הזוי
דיי אבוד לך
רביב, טוב שיש עיתונאים כמוך, חבל שאתה זן נכחד כמו שאמרו לפני. המשך בדרך זו
מעריץ
רביב היקר,
כצפוי במדינת הקרנפים, השמאלנים ה"בוגדנים" יתמכו בדעתך, ואילו הימניים ה"נאמנים" יתקפו אותך.
הטעות היחידה שעשית, היתה שהזדהיית כבעל דעה "שמאלית" רחמנא ליצלן… הרי עד ל"ארוע" הזה
היית כשר למהדרין גם בעיניהם של ליכודניקים, בנטים, ליברמנים ואפילו שס"ניקים. עכשיו מש"בגדת" אין
ברירה אלא לשבור את חרבך, לקרוע את דרגותיך, ו…להגלותך לאי אלבה.
שורה תחתונה, אל תשים לב יותר מידי לרעשי הרקע ותשאר נאמן לאמת שלך. לא חכם, אבל תישן טוב בלילה.
ותעזוב את לפיד, הוא עדיין , על כל מגרעותיו, צדיק מל"ו צדיקים בסדום הרשעה הזו.
טור משעמם ומתחסד, כצפוי. איש לא טען שאתם מנותקים. טענו שאתם תועמלנים. אתם הייתם חלק עיקרי מקמפיין השמאל, ונכשלתם. בתוך הלהיטות, הצלחתם להתבלבל ולהאמין שבאמת אתם מובילים, וכשנחשפה המציאות, סירבתם להשלים עם זה (הממשלות שהרכבת היו טרגדיה אישית. למה לא הכנסת גם את בנט לממשלה עם הרבים – אז בטוח היה רוב…), והשתלחתם בכל מי שעמד בדרך.
ההתחסדות המצחיקה על כך ש"חשפת את דיעותיך" לא באמת יכולה לשכנע מישהו. אתה הודית בגלוי בכך שאתה תומך בשמאל רק בסוף הקמפיין, אחרי חודשים שבהם לכאורה רק סיקרת (כמו מה שאתה טוען על סגל). ייתכן שלעמית סגל היו פגמים בסיקור לטובת הימין (מודה שלא זיהיתי כאלה, מעבר לחוצפה שלו להופיע בשידור כשלראשו כיפה…), אבל אצלך הפגמים היו השידור עצמו. אתה דרשת שיתקפו את אשתו, אתה חגגת על כל פיסת רכילות, ובאופן כללי, עשית כל מאמץ להוביל אג'נדה. בימים האחרונים נתת לזה תירוצים (בסגנון מה צריך עיתונאי לעשות אם לדעתי ראה"מ הוא באמת כזה גרוע?), אבל אתה יודע שזה לא בא מתוך שליחות עיתונאית. אתה פעלת למען נצחון אידיאולוגיה שלך, וזה סינוור ופגע באיכות הדיווח שלך, בשעה שאצל סגל האיכות לא נפגעה.
קובי אריאלי אמר לך את האמת, וגרם לך לאבד את הצפון בשידור, וזה כנראה מה שהוביל אותך פה לירידה לביוב: לדבר על מה שהוא אמר לך בזמן הפרסומות. אני לא מדבר על העניין של אפס אתיקה שיש בדבר כזה, שכן עיתונאים ישראליים הם לא בדיוק עם של אתיקה, ככל שהדבר נוגע במלחמה בימין – אני מדבר על הגינות אנושית בסיסית.
אתה איבדת את זה לגמרי ביום שלישי בלילה, והיום החלטת למרוח את זה על עמוד המאמרים של בטאון המחנה. עצוב, ודי עלוב.
אני מקוה שהאופוציזיה תיקח בשתי ידיים את התגובה החכמה והבונה של עמוס למעלה: ממשלת צללים שתציע פתרונות מעשיים, ובעיקר עבודה קשה בכל מקום יישוב במשך 4 שנים (או פחות אם ביבי יקבל שוב קריזה), לדאוג לאנשים, לגרום להם להרגיש של"אליטה" איכפת מהם, שאנחנו שם בשבילם. ביבי מדבר אל הפחדים האנושיים אנחנו נדבר במעשים של תקווה ונזכיר שמי שזורע שנאה קוצר שנאה ומי שזורע תקווה קוצר תקווה. ואולי, אולי, אולי נצליח לשנות את החרדה הבסיסית שגורמת לאנשים לפחד ולשנוא.
סיפור הבחירות הפעם היה מורכב מאוד, אבל היה כמה דברים די ברורים שצריך להתייחס אליהם.
א. "ליכוד גדול מול כל השמאל" – ביבי הפך את השמאל לאויב הציונות, ובמשך שנים עושה דה לגיטימציה לשמאל.
עד כדי כך שחלק גדול בעם, ולא בהכרח המשכיל בתוכו בטוח שכל שמאלן הוא בוגד.
ולכן כשנתניהו רק אמר שמאל וערבים, התגייסו כולם לעזור לו לנצח.
כי אם יש משהו שחשוב לחלק ממצביעי מח"ל יותר מכל דבר, זה ששמאלן בוגד לא ינצח יחד עם הערבים "אהובי" נפשם.
בינינו, מי באמת האמין לאלו ממפוטרי הדרום או בשוק שאמרו בטלוויזיה שהם ליכודניקים ויצביעו בוז'י? שיקום.
ב. צריך לומר את האמת, בוז'י ולבני זו לא הנהגה מספיק חזקה בכדי לאיים על ביבי. במיוחד כשהעם שלנו מעדיף כמה שיותר טסטוסטרון שניתז לכל עבר. בוז'י זה בטוח לא. עצם זה שנתן לציפי לבני רוטציה אחרי 2 דקות מו"מ, אותה לבני שהחליפה מפלגות יותר מגרביים והייתה בדרך לאתגר את אחוז החסימה, לא הקנה יותר מדי ביטחון בשיקול דעת שלו. ולך תסמוך עליו עכשיו שידע לנהל מו"מ מול לחצים כמו אמריקה והערבים. מה שדי בטוח שהיה נכשל בו אם לומר את האמת.
הוא אדם נחמד, אבל פה מעדיפים מישהו עם סכין בין השיניים שלא מפחד מכלום וחשוב מכך, הוכיח זאת.
מה בוז'י הוכיח עד היום? שום דבר מלבד הרוטציה המטופשת. כ"כ הרבה שנים בפוליטיקה 0 הישגים משמעותיים.
השילוב של זה עם הרצון הכה עז לנצח, ומפלגה גדולה של ערבים שעלולה להכנס לקואליציה הפחידה לא רק את הימין,
גם את המרכז שמאל מתון. זה לא ביבי ניצח, זה ביבי ניצח בקושי למרות חולשת השמאל. עם שמאל חזק יש מצב שהיה מפסיד.
ג. הנבחרת של מפלגת העבודה חלשה. זו יותר נבחרת מרצ מאשר שמאל מרכז נצי.
בעוד העם זז ימינה, מפלגת העבודה משכה שמאלה בחוזקה. שאריות מפרס כאשר היא זקוקה הרבה יותר לרבין.
במצב כיום אין לה סיכוי גם אם ביבי היה אומר בפומבי שהוא מ***ן בקשת על בוחריו, עדיין היה מנצח. לא בגללו, אלא בגלל שם מפלגתו.
על בוז'י קל לומר דברים שלא תוכל לומר למשל על גבי אשכנזי, גנץ, יובל דיסקין, מאיר דגן.
זו נראית יותר כנבחרת רוטשילד בת"א מאשר "המחנה הציוני". שלי יחימוביץ, סתיו שפיר, בוז'י, לבני, מירב מיכאלי זה ת"א רבתי
שחלק גדול מהעם חושב שהם מנותקים, ויש משהו בזה. איפה הייצוג הרציני לפריפריה? איפה הייצוג לציונות הדתית? לא בסוף הרשימה, בתחילתה. איפה ראש עיריית לוד או רמלה או שדרות? ולכן קשה להתווכח כשאומרים שזו מפלגה תל אביבית אליטיסטית שמחוברת יותר לגרבוז ואביב גפן, מאשר לעם. רוב השמאל לשעבר כיום בתפר שבין לפיד, כחלון והבית היהודי. בעבודה לא השכילו להפנים זאת. עמיר פרץ וכיפת הברזל הם כיום נכס צאן ברזל לעבודה ולמרות זאת שלחו יותר את מירב מיכאלי לתקשורת מאשר אותו.
ד. לומר שהשמאל זה מחנה השלום בימינו זו טעות. בסופו של דבר כולם רוצים שלום ועד היום את השטחים ואת השלום עם מצרים הביא הימין שלא נופף כמחנה השלום. יותר נראה שאין לעבודה מה למכור אז נאחזים בסיסמא "מחנה השלום". דבר שעובד כנגדה.
נראה ומשדר לעם כ"מחנה השלום בכל מחיר". וזה כבר משהו שקשה לרוב העם לחיות איתו. טיבי מדבר על שאהידה נגד ישראל, אבו מאזן מוכיח פעם אחר פעם הוא ומחנהו שזה שהם לא חמאס במעשים, לא אומר שהם לא חושבים כמוהם, ועדיין זה מריח כאילו 2 דקות אחרי שמפלגת העבודה תהיה בשלטון נחזור לקווי 67 ובשביל מי? ומה? זה לא שלא הציעו להם הרבה בעבר.
הרבה מאוד ישראלים, גם ממחנה השמאל שכיום נהיה "מרכז" וחסר בית אידאולוגי אמיתי כמוני, אלו שהצביעו לקדימה, שינוי, לפיד וכחלון לא מאמינים לאבו מאזן ולפלשתינאים. הם לא מתאמצים להוכיח שהם כ"כ רוצים שלום כמונו, הם כן מתאמצים לקבל חלק מהמדינה. רובנו לא בטוחים ששם זה ייגמר וזה החלק היחיד במדינה שהם רוצים. הרבה שמאלנים התפכחו ומבינים היום שזה יותר עמוק ממריבה על שטחים, ולא ששים לתת להם חלק מביתם לשווא. ולכן מחפשים מנהיג ציוני חזק שיודע לעשות מו"מ קשוח. שימצאו משהו אחר להציע מלבד "מחנה השלום". וכן הגיע הזמן שייפרדו ממורשת פרס ומחנה השלום, ושיהפכו קצת יותר למחנה העם.
ה. ראשי ממשלה ב-20 שנה האחרונים. רבין, שרון, אהוד ברק, ביבי, אולמרט.
אולמרט נכנס לתפקיד כששרון קיבל שבץ. מה המשותף לרשימה זו? קל להסיק מסקנות.
רק ראש ממשלה שבא על תקן ביטחוניסט, מנצח. כך שההפסד היה רשום עוד לפני הבחירות.
בוז'י זה הדבר הכי מנוגד לביטחוניסט. לא רק ברקע, אלא בהוויה. ואם הוא מנהיג השמאל אלו הפנים של השמאל בעיניי העם ..
בעימות שלו מול ביבי נכמר הלב, זו הייתה פשוט התעללות. בדיעבד ביבי עשה לו טובה שלא התעמת מולו.
העיקר שהוא שמר על נתניהו מאוחדת.
האם ראית את הפוסט של אריאנה מלמד? מאחר ואתה מחפש בנרות עדויות להתנהגות דומה לזו שמצאת בישראל היום גם בידיעות.
רביב,
בנימין נתניהו כבר 20 שנה במערכת בתפקידי אוצר והנהגה 20 שנה הספיק לזרוע לדשן והכות זרועות ושורשים בפריפריה 20 שנה זרע זרעי אי שיוויון וקפיטליזם חזירי החל בחינוך והמשך ב "הסללה של עדר הבלתי מחונכים=תוצר האי שיוויון" מה אתה מצפה שסיבוב חפוז והבטחות עמומות של בוז'י וציפי ימחקו שורשים שהוכו במשך 20 שנה ושחיתות שהושרשה מימי מפאי ? ??? ב 3 חודשים? ? אתה רציני ???
מה עשו בשמאל ב 20 שנה האחרונות חוץ מלהחליף ראשים ?ומי נתן לשחיתות להכות שורשים הרבה לפני ?? תשאל את עצמך את השאלות הקשות רביב!! למי ביבי עשה הכי טוב – לעשירים -לבעלי ההון -שניזונים מהחברה המוחלשת וגם תופסים אותה בביצים ויודעים להפעיל אותה כשצריך ! !
השמאל אימץ את האג'נדה הפלשתינאית ושם אותה שם גבוה על המזבח ונאחז בקרנותיה כדי לקבל קולות הערבים בישראל -המחיר נטישת השדות בפריפריה בשכונות המחיר דריסה גסה- חזירות חמדנית על פני הדרך שהקימה את המדינה,המחיר הפרטת הערכים לטובת חזירות ,המחיר מכירת כל נכסי המדינה לאוליגרכים ובעלי הון שמשמרים עצמם ומקורביהם ,המחיר הפרטת העם ומכירתו לקבלני משנה שגוזרים קופונים…(בכל הגזרות בביטוח בבנק בסלולר ברכב בבניין….בעבודה המאורגנת )…על חשבונו
אז רביב תכתוב לבוז'י מכתב ותאמר לו שיתחיל סבב שכונות ופריפריה מהרגע מעכשיו !!! שיראה באמת מה מצבם לא בטעימות והבטחות שניה לפני בחירות תגיד לו שלא יקרה כלום אם ישהה את האג'נדה הפלשתינאית לכמה שנים ויתמקד בדבר החשוב האזרח והדרך !!.
שיתחיל לזרוע חזרה את הדרך בשדות הפריפריה שיזרע בשכונות שיתווה דרך למגר את השחיתות ולהחזיר את השיוויון……שלא ימתין לאסון כלכלי -מדיני -חברתי ……..ושלא ישכור קוסמים מכשפים שיכשפו את הסקרים ויעשו עבודת אחיזת עינייםרגע לפני ההכרעה….. שיעבוד את העם כמו שעובדים את השדה בסוף יצא יבול !!!.
בדר"כ אני לא מסכים עם עמדותיך הפוליטיות אבל אני מאוד מעריך אותך כעיתונאי וחשוב לי להמשיך לקרוא את הדעה השכולה שלך שמייצגת בעיניי דעה של הרבה אנשים בארץ. אתה צודק כשאתה רומז שעדיף את המודל לפיו עיתונאי לא יסתיר את דעותיו הפוליטיות וישחק אותה אובייקטיבי. יש עם זה בעיה כשערוץ שלם או עיתון שלם מחזיק כמעט רק אנשי תקשורת עם דעה פוליטית דומה. ואל תגיד לי עכשיו "אבל ישראל היום". אם התקשורת בארץ לא הייתה שמאלנית באופן מובהק כל כך משכבר הימים, סיכוי סביר שלא היה קם מיליארדר יהודי אמריקאי ומקים עיתון שלם. שיהיה לכולנו בהצלחה
תודה רביב. פוסט מעולה
אמנון המציא את השיטה:
רביב הנכבד, את השיטה להחליף בין תקוה לנתון, בין משאלה לפרשנות, ובין דעה לעובדה המציא כבר אמנון אברמוביץ', אתה רק שכללת את השיטה. דרך אגד ראיתי קטע קצר בערוץ 2 שבו נראה החכם מכל אדם אמנון אברמוביץ' צופה ממשלת אחדות או ממשלת הרצוג, הייתי מציאה לעמית סגל שלפני שהוא תוקף את דרוקר שישגר את חיציו לתוך הנגמ"ש.
רביב, יישר כוחך.
עיתונאי רציני. הכי קשה לחיות בעולם של סימני שאלה.
האנשים שחיים בעולם של סימני קריאה עושים לעצמם חיים קלים.
אתה שומר על השפיות ועל הדמוקרטיה בארץ הזאת.
באמת? !!! דרוקר – אני מחזיק ממך בן אדם הרבה יותר חכם מהמצטייר במאמר שכתבת.
זה כתב ההגנה הפתאטי ביותר שקראתי.
קשה לי להאמין שאפילו אתה מאמין למה שכתבת.
לא כי מדובר בשקרים – אלא בעובדות (כמו שאתם קוראים לזה, הרי מדובר בהשערות סבירות לכל היותר) שממש לא קשורות לטיעונים עליהן נועדו לענות. רק "בכאילו".
בסדר, טעית. זה בסדר.
הפסדת, זה בסדר.
אתה עיתונאי מטעם, יחצן. עכשיו שכולנו יודעים את זה – זה גם בסדר.
אתה יכול להירגע, משרתך בערוץ 10 ככל הנראה בטוחה. אתה משרת את בעלי האינטרס יפה.
בהתייחס לשיחת ך מאחורי הקלעים עם אוראלי ודאום. רביב, שנים אתה ועתונאים אחרים יודעים מה קורה בבית נתניהו ולא פותרים את התעלומה אלא מסתפקים ברמזים והרמת גבות. ופתאם אתה מלין על אריאלי ודאום שלא מגלים דבר. אז אולי סוף סוף תחברו יחד מספר עתונאים שיודעים דבר או שניים ויש לכם ההוכחות לכך (כספית,אייל,אתה ועוד רבים אחרים) איזרו אומץ, קבלו את ברכת המערכת שלכם וצאו לדרך. מה לעזאזל באמת קורה שם. וכמובן אם יורשה לי, מה זה קשור לבחירות האחרונות. (מעבר לטקס ההזוי לכבוד לבנת).
אולי אנחנו באמת לא מבינים מה קורה בפזורה? כי גם אני וחברי עדיין לא מבינים מה קרה פה.
תנו לכתבים הימניים לצהול ולשמוח, להאשים את התקשורת בשמאלניות ולהגג עצמם לדעת. תנו להם להתבטא בבוטות ופרובוקטיביות על חוסר היכולת של השמאל לקבל את ההפסד. תנו להם ליהנות מהרגע. רק גזרו ושמרו בצד את ההטפות שלהם על קבלת הכרעת העם וההפסד. שמרו את ההתבטאויות שלהם על זה שהממשלה כבר קמה בעצם וידועה מראש. פשוט חכו בסבלנות, ואז הם יצטרכו להסביר קבל עם ועולם למה ביבי בקושי מצליח להרכיב קואליציה כל כך ברורה ואחידה (או חס וחלילה לשיטתם, נכשל בכך והמנדט עובר למחנה הציוני, דבר שהם יציגו בוודאי כבגידה ברצון הבוחר…), הם יצטרכו למלמל כאשר נתניהו יכפה הגדלת מספר השרים כדי לייצב קואליציה, או חמור מכך, יאשים את כחלון בכל פשעי האנושות על כל שהוא חוסם מהלך כזה בעשרת המנדטים שלו. ובסופו של דבר, לאחר שנתיים של ממשלת ימין-מתנחלים-חרדים, הם יצטרכו להתייצב באולפן לאחר עליית ממשלת שמאל-מרכז-חילונים בבחירות הבאות, להרכין את ראשם ולקבל את דין העם והיעלמותו של מר נתניהו מחיינו הפוליטיים.
אני לא יודע אם הנפנוף בדירה שכורה זה עוד שקר לאוסף אבל עם 100 אלף שקל בחודש אתה בהחלט יכול להרשות לעצמך לקנות דירה, ואפילו בתל אביב.
כבר ממזמן נמאס לי לקרוא את דבריך. אבל אני ממשיך כדי שאוכל לספר לאנשים כמה עלוב אתה.
צריך להבין, שככל שאנשים יותר פרימיטיביים,הם נותנים יותר אימון לשקרים,לספינים ולתוקפנות של נתיהו, והוא יודע זאת ומכוון דבריו אליהם
ולא לאינטיליגנטים ולמשכילים.
נכון. בהערה אחת:
״העם ״ לא אוהב את ביבי
העם לא יודע להצביע מה שאינו ליכוד זאת הצבעה שורשית פסיכולוגית וכו יושבת עמוק על שורשי קיפוח מימי הורינו וסבינו ומי שידע אז משני המחנות לנגן על זה .
ולכן הנצחון לא של ביבי
אין לו באמת 30 מנדטים המבוססים על אמון בו ובצדקת דרכו.
וגם ספק אם אפשר לחזות אירוע כזה
וכן אנחנו בבעיה גדולה מאוד
כי במובן זה ביבי מכיר את ״העם״ טוב יותר מאיתנו ויודע איך להחזיר אותו ״הביתה״
ומה עם האופציה של זיוף הבחירות?
בעידן בו אפשר מהארץ לנטרל פעילות של כור גרעיני באיראן – זה כלכך הזוי להעלות תיאוריה שתוצאות האמת זויפו ע"י פריצה למערכת הממוחשבת?
המממ…בואו נחשוב…
מערכת המיחשוב של הכור הגרעיני באיראן VS מערכת המיחשוב של ועדת הבחירות המרכזית בישראל.
לאיזו מבין ה-2 יהיה קל יותר לפרוץ? באיזו מבין ה-2 מושקעים יותר כספים בהגנה ומועסקים יותר "מוחות" בניטרול נסיונות פריצה יומיומיים?
ואתם יודעים מה?
לא צריך ללכת אפילו רחוק עד כדי תיאורית קונספירציה.
זה יכל לקרות גם בלי שתהיה לביבי או לליכוד יד בדבר – מה שמסביר איך (אפילו) הם היו בטוחים שהם הולכים להפסיד עד הרגע האחרון….
התרשמתי מאוד מתוכן התגובות ורמתן, למעט מספר קטן שהיו סתם גידופים. לדעתי מהתגובות מצטיירת תמונה שניצחון הליכוד היה פחות בגלל ביבי ויותר בגלל העדר כישורים של מנהיג של ראש המחנה הציוני -הרצוג.
רביב כל הכבוד,
עיתונאי אמין ורהוט,רק אל תישבר,
אנחנו זקוקים לפרשנות שלך,לתחקירים,
מחזקים את ידיך………..
רביב היקר,
פעם, בצעירותי וטיפשותי כשנפגשתי עם מכר, חבר או ידיד שבחירותיו היו למורת רוחי ניסיתי להוכיחו ולהעמידו על טעות דרכו ובחירותיו.
היום, כשאני גדול ומעט יותר מחוסן (זה ביטוי מכור מחצבתי) אני מודה שלמדתי לכבד את האקסיומה ש"קבוצת כדורגל ומפלגה לא מחליפים" ואין כל קשר בין הצלחותיה או כשלונותיה של המפלגה.
מה עוד שלמרות שרק פעם אחת היו בחירות ישירות לראשות ממשלה, עדיין כל ישראלי מצביע ל"ראש המפלגה".
אווירת האופטימיות ששרתה במחוזותינו ערב הבחירות של הנה משהו טוב הולך לקרות והשינוי מורגש באוויר התפוגגה לנוכח קריאות "היידה ביבי, היידה שרה" ולמראה התמונה המביכה של האינטימיות המעושה בין בנימין נתניהו ואשתו על במת "המנצחים".
ולמרות האכזבה ולמרות תחושת הריקנות אני צריך להמשיך ולקוות, שהרי "עוד לא אבדה תקוותנו.." הוא משפט המפתח בהמנון ולנסות לראות את המיים בכוס ולהאמין שהמומנטום שהתחיל בבחירות אלו רק ילך ויגבר ויבא אותנו לפתחו של ממשל שפוי ואחראי שיהפוך את המדינה הזו לאיש לש שקט ותקווה שכן במקום בו אין תקוה אין סיכוי לשלום.
יהודה מוריץ- זה בדיוק מה שגרבוז אמר במילותיו הוא.
זיופים בבחירות, זה ההסבר היחיד לכל הפערים.
עצם עיסוקך אומר שיהיה עליך להמשיך ולנהל את הגבולות בין ימין לשמאל. בין פנים לחוץ, בין דיווח, הזדהות, השפעה. ישנה תנועת מטוטלת מתמדת שמבקשת להיות בהתבוננות על עצם התנועה. העובדה שאומרים וכותבים ומהגגים כל כך מהר על כל מה שזז לפני שמעכלים יוצרת לא מעט עיוותים ו"הרים שיולדים עכברים".
אני מאמינה שתוכל להמשיך ולנהל את הגבולות הלא פשוטים הללו שבין האמונה באמת הפנימית שאינה מתעלמת ממה שמתרחש במציאות החיצונית ביושרה ובמקצועיות ומאחלת לך שתדבוק בדרך.
ואני מזרחי !!!לכל השמאל מרכז ,השתגעתם?על מה להתנצל?על מה חשבון נפש? רוב הפעילים החברתיים הם מהשמאל מרכז.בדוק זאת! בדוק רק, מאז המחאה 011,כמה קבוצות תמיכה בחלשים נוצרו ונלחמים עד היום ממש על זכויות האזרח החלש,על יוקר המחייה, על יוקר הדיור.פעילים נעצרו למענם.,,ממשלת נתניהו הסיתה את הציבור הימני נגד המחאה(בטענה שהפעילים ואזרחים מפגינים כמוני מטרתם להפיל את שילטון הימין(את נתניהו כן!!!).אתם העיתונאים נופלים בפח של העיתונאים "האובייקטיבים",קלמן לבנסקינד,(הצביע ליכוד) וכל תקופת הבחירות סינגר על נתניהו ונגד השמאל מרכז. ואראל סגל(הצביע הבית היהודי)וחנוך דאום (הבית הוהודי) מנצלים כל במה לפרגן לנתניהו ולתקוף את השמאל מרכז למרות ,שהם יודעים את האמת על משפחת נתניהו.=להקיא מהם!!!.אני מזרחי,ואני בז לכל אלה שהצביעו ליכוד (למרות שטוענים כי רע להם)וזאת רק בגלל ההפחדות ,השטיפת מוח ,של הרגע האחרון של ביבי? "הערבים נוהרים באוטובוסים".אם מכך הם מושפעים?=גרבוז ודומיו צודקים!!!ואני מזרחי.אגב קראתי את מאמרו של בן כספית ממריב שבת,כל מילה אמת לאמיתה!!!
מר דרוקר,
אתה קרן של אור, שפיות סבירות ורציונליות (שלא לדבר של אמת ועובדות) בתוך כל הסחי הרטורי המרוגש והמתלהם שכולם, מימין ומשמאל, מטביעים אותנו בתוכו.
תודה רבה!
אתה יודע מר דרוקר ? אתה כאחד מהבולטים בתקשורת, בעוד מאתיים שנה תישכח אפילו ע"י צאצאיך אבל ממש בזכותך ובזכות חבריך למקצוע שאתה מכיר אותם היטב בשמותיהם , בנימין נתניהו ירשם בספר דברי הימים כאחד ממנהיגי ישראל הגדולים בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה . ובזכות הנשיא אובמה הוא ירשם כאחד המנהיגים הגדולים בסוף המאה העשרים ובמאה עשרים ואחת בהיסטוריה הכללית . מה שהתחולל בשבוע שעבר ילמד עוד מאות שנים ואתה יודע מה מר דרוקר ,נתניהו יחשב בעתיד לגיבור יהודי בממדים תנכיים .
אתה תדברר על ביבי טורס , הרצוג וציפי ידבררו על איסטרטגיה של הפחדה . תראה מה הוא מעמדו של דוד המלך שגזל את בת שבע ,אשתו של אוריה החיתי בעם ישראל .
אז זהו , ההסטוריה אוהבת גיבורים ונתניהו מגלם בשלמות את תפקיד הגיבור ,הרבה מאד הודות לכם !
רביב, אתה איש וכתב נערץ. קרן אור. הלוחם שלנו. אתה משמש לקבוצה ענקית בעם לפה ולמצפן מוסרי. ולגבי תוצאות הבחירות: היטיבה להסביר מרואיינת ב-3 משפטים. "לא אוהבת את ביבי. הוא עשה רע לעם. אבל אני לא מסוגלת להצביע משהו אחר. בבית הצביעו ליכוד. לא יכולה להצביע משהו אחר". הדרך היחידה לנצח היא התחברות של 4 שנים לעם, והעמדת מנהיג סוחף. וכן. לצערי, התנשאותנו היא עובדה. אך חייבים להשתדל להסתיר אותה. ולסיכום: אתה נחוץ לנו כאויר לנשימה. נלך הלאה.
לא מרשים שאתה חי בדירה שכורה עם משכורת כמו שלך יכולת לקנות דירה בלי בעיה , רק שרצה לא יודע להתנהל , לגבי הבחירות כל מי שהיה בשטח ולא באולפן ראה בברור שהליכוד מנצח , יותר ברור מזה לא היה ! ובכלל משנת 77 יש רוב ברור לימין , גם לפי הסקרים הכי הזויים שהיו נתניהו ניצח והיה לו רוב לגוש , ההתעלמות שלכם מראה עד כמה אתם מבינים , לך חפש מקצוע אחר , אולי תהיה טוב במשהו יום אחד
הפתרון היחיד שיוכל להטות את הציבור אל השמאל הוא שילוב עם מנהיג ממוצא מזרחי, כריזמטי, אינטיליגנט וסוחף. משהו בסגנון של ירון זליכה, או חבורת הפנתרים השחורים. כיום הציבור הימני רואה בשמאל עדה ולא ערכים או דרך חיים. עצוב, אבל צריך להבין זאת ולדחוף קדימה אנשים שכולם יוכלו להזדהות איתם.
רביב דרוקר.. להיות בן אדם אמיתי וישר. אמיץ וחכם זהו פרס לך ולנו. תודה
מערכת הבחירות הזאת חשפה באופן טוטאלי את הטיית התקשורת שמאלה. , חבורה שלימה של עיתונאים (ובראשה אתה) שאמורה להיות "כלב השמירה" של הדמוקרטיה , משרתת דעות וקבוצות אולטרה שמאלניות ועוד מצפה מהעם לאהוד אותה.. ניחא דעותיכם הנלוזות אבל מה שקורה בשנים האחרונות ובפרט במערכת הבחירות הנוכחית, עבר כל גבול ! אתה לא עיתונאי, ובטח שלא הגון. סתם חוקר פרטי בינוני, רכלן צהובוני מצוי( אחרי השפל הרכלני אליו ירדת, אולי לא כל כך מצוי) שהפך להיות המבין לענייני מזרח תיכון.. אתה כל כך פתטי ועלוב, בטוח שעם שלם קורא את דעותיך ומהנהן בהסכמה, העם בז לך ולשכמותך, תתעורר ! המזרחיים בדרום יכולים ללמד אותך דבר או שניים על החיים ובפרט ביחסי יהודים וערבים. מי שתקוע עמוק בקונספציה של עצמו זה אתה . נולדת לזה ואינך מסוגל ולו לרגע אחד לצאת מהקיבעון המחשבתי ההזוי שלך אין שלום אין פרטנר וכל דיבור מצד שכנינו על שלום זה צעד טקטי למטרה הסופית מדינה פלסטינית אחת מהים לירדן. תדבר עם הרחוב הפלסטיני אף אחד לא זנח את החלום הזה.. תתעורר!!!
לדעתי, רצוי לנו לקצר את ימי האבל ולהתחיל לתכנן את המירוץ הבא להפלת ממשלות בראשותו של ביבי. כי כמאמר לימור: "העם נקעה נפשו מביבי", גם אם הוא אומר זאת רק בסקרים. אפשר להצביע על כמה כשלונות של מחנה ה"שמאל" במערכת בחירות זאת והראשונה בהן היא שבמקום להוביל קמפיין בחירות חיובי שאינו "סופר" את הימין (למשל, התעלמות המחנה הציוני מה"דיבייט" בערוץ2 הציבה את הרצוג כמתחרה שווה מעמד לביבי), המחנה הציוני נגרר לכל פרובוקציה של הימין (גם לתגובת הימין לביקורת מבקר המדינה) במקום ל ה ת ע ל ם בכלל מהימין וליצור קמפיין חיובי להרצוג ולחברי הכנסת של העבודה שממש הצטיינו בכנסת ה-19.
וכמובן, יש לחשב מסלול מחדש. לדעתי, הקמת ממשלת צללים שתראה לאזרחים ביום יום מה צריך לעשות בבעיות הבריאות, החינוך, הפערים והשסעים, הדיור, שכר המינימום, הביטחון האישי ושיפור המעמד הבינלאומי של ישראל – ממשלת צללים כזו עם משרדים ברחבי המדינה עשויה להראות לציבור שהמחנה הציוני דאגתו בראש וראשונה היא לשיפור מצבו של העם.
רביב היקר.
די חפרת לנו , אכלת לנו את הראש . זהו נתניהו נבחר
בא ננסה לחיות כמו אומה אחת .
המשך בבקשה לרדוף אחר האמת ודי, אלא אם כן אתא וכמוך מעוניינים להחריב הכל (על משקל "תמות נפשי עם פלישתים …. ) ולגרום כאן למלחמת אחים מיותרת .
אסור להיכנס לממשלת אחדות וגם אין מה לדבר על איחוי. זה לא קרע, זה שבר. למרות 67 הממליצים ביבי מזיע. מי כמוהו יודע שזהו ניצחון פירוס והממשלה לא תוציא את ימיה בממשלת ימין צרה. אובמה בשארית שלטונו בנחישות ובאלגנטיות יוכיח לביבי כמה הוא קטן ותלוי בו וגם ינענע אותו להנאתו. אנחנו לא נרווה נחת מהחיים בישראל בתקופה הזאת אך לתחושתי אלה צירי הגאולה. רביב, אל תישבר לנו!
רביב, אתה בעל המכבסה הכי נקי במדינה! אתה חושף את הכתמים, קטנים וגדולים ממדי השרד(פוליטיקאים ואנשי ציבור) אשר מלכלכים את שאר הבגדים הרגילים והפשוטים. (האזרחים )ואתה,בכלים העומדים לרשותך,משתמש בכל חומרי הניקוי .מגלה כתמים מלכלכים=שחיתויות. מסיר כתמים=חושף אותם לציבור. אקונומיקה=הלבנה=משתדל ומנסה להכחיד את התופעה בעזרת הציבור. ישר על!!! אגב,שאל את העיתונאים ה"אובייקטיביים"(הימניים)מזה צו שעה לפי הדת החרדית והמתנחלית.אתה לא תאמין כמה זה מושחת ולא מוסרי ואפילו פלילילהשתמש בזה
להלן התשובה של עמית סגל:
רביב דרוקר פרסם הבוקר ב"הארץ" כתב הגנה רהוט על עצמו, שבו ניסה להפריך את הקשר בין רצונותיו הפוליטיים כאיש שמאל לבין הכישלון המקצועי בחיזוי תוצאות הבחירות. כדי להדגים זאת, הוא "האשים" אותי שגם אני חזיתי ניצחון להרצוג, בארבעה מנדטים (מודה באשמה, אגב: זה נעשה בטוטו הקבוע של נדב פרי ושלי ב"זוג או פרט", יום רביעי ב-21:30 בערוץ 99. אל תחמיצו, יש עוד בזיונות). אני חושד שרביב קצת פספס את הבעיה האמיתית שנדונה בימים האחרונים: לא הכישלון בתחזית, אלא הכישלון בהתגייסות הטוטאלית.
רביב אמר פעם שרגע המבחן של פרשן פוליטי, תמצית הצדקת קיומו, הוא משפט הפרשנות הראשון שהוא אומר בליל הבחירות בעשר, מיד אחרי המדגמים. במבחן שדרוקר קבע לעצמו, הוא נכשל בגדול. כל אדם סביר שראה אפילו את תוצאות המדגמים צריך היה להבין שתיקו, או יתרון של מנדט לליכוד, פירושו שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
אבל במשך שעתיים, באולפן ערוץ עשר שררה מציאות מדומה. דרוקר הוליך ערוץ שלם למצעד אל מחוזות ההזייה. בחדשות שתיים אמרו ב-22:00 שנתניהו ירכיב בסבירות גבוהה את הממשלה, אבל בערוץ המתחרה קבעה הכותרת במשך שעתיים ש"ישראל חצויה" ואחרי חצות, כשהליכוד כבר פתח פער בתוצאות האמת, דרוקר עוד ניסה להרכיב להרצוג קואליציה שבוז'י עצמו כבר לא האמין בה בשלב הזה. זה אפילו לא אלי זעירא בערב יום כיפור. זה לראות את הטנקים הסוריים כבר בתוך רמת מגשימים ועדיין להתעקש על הקונספציה.
"למעשה הרצוג תלוי בבן אדם אחד שעליו אתם לא מדברים וזה איש השעה, אביגדור ליברמן. מה ליברמן עושה עם חמישה מנדטים"? פתח דרוקר.
"יילך עם הערבים", צחק חנוך דאום משולחן הפרשנים. "ליברמן ומרצ?"
"לא, ליברמן עצמו לא עם מרצ. ליברמן בחוץ. אורלי לוי אבקסיס היא תהיה שרת רווחה. אם כחלון מחליט לבחור בהרצוג, זה מגיע ל-53 עכשיו השאלה על מי מטילים. כי דרעי אמר: "אני הולך עם נתניהו", אבל לא פסל ישיבה עם הרצוג. זה לכאורה זה נותן להרצוג שישים".
"ליברמן ומרצ, ש"ס ולפיד?", צעק דאום.
"דאום, זה לא אתה ששולט בממשלה, אתה רק מדבר עם כמה מהשרים", התעצבן דרוקר.
"ניצחנו, תתאפס", השיב דאום.
ולרגע לא היה ברור מי פה הפרשן הפוליטי המנוסה ומי הסטנדאפיסט.
אני מכיר את הסגנון הזה של הכחשת המציאות. נתקלתי בו בפעם האחרונה לפני עשור, בגוש קטיף, כשההמונים צעקו "היה לא תהיה" בעוד טורי החיילים כבר בדרך לפנותם. הרגע הזה, שבו רצונותיך ואמונותיך משבשים את תפיסת המציאות מסוכן בכל מקרה, לא משנה אם הוא קורה על הגג בכפר דרום או על הגג של עיריית תל אביב.
וכאן מגיעים לבעיה העמוקה יותר, הפיל הענק והליברלי שבחדר: קחו את המודעה הזו, שפרסם ערוץ 10 לפני הבחירות. יש בה 23 גברים ונשים. לא אנסה לנחש כאן למי כל אחד מהם מצביע, כמו שעשה לי דרוקר (ובכלל, רביב, קח עצה: לאור הרקורד של הסקרים בבחירות האחרונות נראה לי שגם לך ולערוצך כדאי לקחת חופשה קצרה מניסיון לנבא דפוסי הצבעה). אני רואה בה 23 גברים ונשים. רק שניים מהם, צבי יחזקאלי וחנוך דאום, דתיים. 13 (!) מהם, הביעו בעבר במפורש תמיכה בשמאל. אחד, שוב דאום, ימני. זה מדגם מייצג של קפה טאטי, לא של האוכלוסייה בישראל.
וכן, רביב, זו בדיוק הבעיה: אני מגדולי המאמינים ביכולת של אדם להיות עיתונאי חסר פניות וגם אידיאולוג. להאמין בעמדה ולא לדפוק חשבון. הבעיה היא, שכשההרכב של התקשורת הישראלית (לא כולל עלי תאנה נקודתיים) נוטה שנים חזק לאיזור אפס שלוש. אפשר לתחזק איכשהו הוגנות בימי חולין. אבל בבחירות טעונות כל כך, רוויות שנאה ופילוג כל כך, יש את הרגע שבו המאוויים מתחברים לדעות, וזה קרה לרביב ולערוצו בעמידה, על הגג. אם היו שם קצת יותר דאומים, יחזקאלים, אריאלים ואראלים, אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים, אולי הכישלון הזה היה נחסך מהם. אולי מישהו, העורך, המנכ"ל או אחד אחר, היה צועק לחבר'ה: די, זה נגמר. שחררו. ובאשר לדאום ואריאלי, אזכיר לדרוקר ולמנכ"ל שלו יוסי ורשבסקי מה אמר בורג הזקן לבנו, כשהצטרף למערך: כיפתך קטנה מכדי לכסות את ערוותה של מפלגת העבודה. שתפו בבקשה
'רביב דרוקר פרסם הבוקר ב"הארץ" כתב הגנה רהוט על עצמו, שבו ניסה להפריך את הקשר בין רצונותיו הפוליטיים כאיש שמאל לבין הכישלון המקצועי בחיזוי תוצאות הבחירות. כדי להדגים זאת, הוא "האשים" אותי שגם אני חזיתי ניצחון להרצוג, בארבעה מנדטים (מודה באשמה, אגב: זה נעשה בטוטו הקבוע של נדב פרי ושלי ב"זוג או פרט", יום רביעי ב-21:30 בערוץ 99. אל תחמיצו, יש עוד בזיונות). אני חושד שרביב קצת פספס את הבעיה האמיתית שנדונה בימים האחרונים: לא הכישלון בתחזית, אלא הכישלון בהתגייסות הטוטאלית.
רביב אמר פעם שרגע המבחן של פרשן פוליטי, תמצית הצדקת קיומו, הוא משפט הפרשנות הראשון שהוא אומר בליל הבחירות בעשר, מיד אחרי המדגמים. במבחן שדרוקר קבע לעצמו, הוא נכשל בגדול. כל אדם סביר שראה אפילו את תוצאות המדגמים צריך היה להבין שתיקו, או יתרון של מנדט לליכוד, פירושו שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
אבל במשך שעתיים, באולפן ערוץ עשר שררה מציאות מדומה. דרוקר הוליך ערוץ שלם למצעד אל מחוזות ההזייה. בחדשות שתיים אמרו ב-22:00 שנתניהו ירכיב בסבירות גבוהה את הממשלה, אבל בערוץ המתחרה קבעה הכותרת במשך שעתיים ש"ישראל חצויה" ואחרי חצות, כשהליכוד כבר פתח פער בתוצאות האמת, דרוקר עוד ניסה להרכיב להרצוג קואליציה שבוז'י עצמו כבר לא האמין בה בשלב הזה. זה אפילו לא אלי זעירא בערב יום כיפור. זה לראות את הטנקים הסוריים כבר בתוך רמת מגשימים ועדיין להתעקש על הקונספציה.
"למעשה הרצוג תלוי בבן אדם אחד שעליו אתם לא מדברים וזה איש השעה, אביגדור ליברמן. מה ליברמן עושה עם חמישה מנדטים"? פתח דרוקר.
"יילך עם הערבים", צחק חנוך דאום משולחן הפרשנים. "ליברמן ומרצ?"
"לא, ליברמן עצמו לא עם מרצ. ליברמן בחוץ. אורלי לוי אבקסיס היא תהיה שרת רווחה. אם כחלון מחליט לבחור בהרצוג, זה מגיע ל-53 עכשיו השאלה על מי מטילים. כי דרעי אמר: "אני הולך עם נתניהו", אבל לא פסל ישיבה עם הרצוג. זה לכאורה זה נותן להרצוג שישים".
"ליברמן ומרצ, ש"ס ולפיד?", צעק דאום.
"דאום, זה לא אתה ששולט בממשלה, אתה רק מדבר עם כמה מהשרים", התעצבן דרוקר.
"ניצחנו, תתאפס", השיב דאום.
ולרגע לא היה ברור מי פה הפרשן הפוליטי המנוסה ומי הסטנדאפיסט.
אני מכיר את הסגנון הזה של הכחשת המציאות. נתקלתי בו בפעם האחרונה לפני עשור, בגוש קטיף, כשההמונים צעקו "היה לא תהיה" בעוד טורי החיילים כבר בדרך לפנותם. הרגע הזה, שבו רצונותיך ואמונותיך משבשים את תפיסת המציאות מסוכן בכל מקרה, לא משנה אם הוא קורה על הגג בכפר דרום או על הגג של עיריית תל אביב.
וכאן מגיעים לבעיה העמוקה יותר, הפיל הענק והליברלי שבחדר: קחו את המודעה הזו, שפרסם ערוץ 10 לפני הבחירות. יש בה 23 גברים ונשים. לא אנסה לנחש כאן למי כל אחד מהם מצביע, כמו שעשה לי דרוקר (ובכלל, רביב, קח עצה: לאור הרקורד של הסקרים בבחירות האחרונות נראה לי שגם לך ולערוצך כדאי לקחת חופשה קצרה מניסיון לנבא דפוסי הצבעה). אני רואה בה 23 גברים ונשים. רק שניים מהם, צבי יחזקאלי וחנוך דאום, דתיים. 13 (!) מהם, הביעו בעבר במפורש תמיכה בשמאל. אחד, שוב דאום, ימני. זה מדגם מייצג של קפה טאטי, לא של האוכלוסייה בישראל.
וכן, רביב, זו בדיוק הבעיה: אני מגדולי המאמינים ביכולת של אדם להיות עיתונאי חסר פניות וגם אידיאולוג. להאמין בעמדה ולא לדפוק חשבון. הבעיה היא, שכשההרכב של התקשורת הישראלית (לא כולל עלי תאנה נקודתיים) נוטה שנים חזק לאיזור אפס שלוש. אפשר לתחזק איכשהו הוגנות בימי חולין. אבל בבחירות טעונות כל כך, רוויות שנאה ופילוג כל כך, יש את הרגע שבו המאוויים מתחברים לדעות, וזה קרה לרביב ולערוצו בעמידה, על הגג. אם היו שם קצת יותר דאומים, יחזקאלים, אריאלים ואראלים, אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים, אולי הכישלון הזה היה נחסך מהם. אולי מישהו, העורך, המנכ"ל או אחד אחר, היה צועק לחבר'ה: די, זה נגמר. שחררו. ובאשר לדאום ואריאלי, אזכיר לדרוקר ולמנכ"ל שלו יוסי ורשבסקי מה אמר בורג הזקן לבנו, כשהצטרף למערך: כיפתך קטנה מכדי לכסות את ערוותה של מפלגת העבודה. שתפו בבקשה'
תתבייש. אתה חצוף ומתנשא על כולם. מהכותרת שלך על אולמרט למעלה, ועד הפסיק האחרון בבלוג שלך. אז התקשורת בכלל לא נטתה שמאלה? העיתונאים הימניים משקרים בתקשורת, כדי לשמור על המקצוע שלהם? ואתה אומר שבנימין נתניהו פרנואיד?? תוריד את הראש, ותשתוק קצת. אתה פשוט מרגיז!
ואשר לכל התומכים הנלהבים שלך,
שטופי מוח ומלאי שנאה שכמוכם.
בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל. זו המציאות. קצת כבוד למעמד לא יזיק לכם. זה לא חבר שלכם מהמכולת.
זה מאמר ההתבכיינות שלך ? לקחו לי שתו לי. בכל מדינה מערבית אחרת יש להניח שחלק גדול מהעיתונאים היו מתפטרים או מפוטרים. רק אצלנו ניתן להפוך כשלון עיתונאי מסחרר להצלחה כבירה או יותר נכון "הם טעו יותר". עמית סגל – כמעט העיתונאי היחיד שניתן לסמוך על דבריו ולהיות בטוח שדיעותיו לא משנות את דיווחיו. כמנהל כספעם בחברה , מלכתחילה הוסבר לנו עוד בתקופת הלימודים לא להתבלבל בגלל הקירבה לבעלי החברה, אתם עדיין השכירים והחברה זה לא אתם. גם עיתונאים לוקים בכך ,אל תשכח אתה עיתונאי אחד מתוך רבים אחרים , ובנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל , ואתם ,ממש , אבל ממש לא על אותה משבצת, גם אם אתה יכול להרים לו טלפון או להחליט אם בא לל לראיין אותו. אז קצת צניעות ולרדת מהאולימפוס שאתה נמצא עליו כי בינינו, אילו שמסתכלים עליך מהצד אתה בקושי עומד על תלולית עפר.
רביב, כל הכבוד לך על יושרך ואומץ לבך. אתה תחקירן מעולה והגון. ההתנפלות עליך רק מעידה עד כמה רבה השפעתך. טוב לדעת שיש עוד אנשים כמוך במדינה.
רביב היקר, אני חושב שאתה מפספס קצת את הנקודה.
מה זאת אומרת אתם מודים בהעדפותיכם נגד נתניהו?
אתם באמת חושבים שהציבור חיכה עד לטוויטר ולבלוגים בשביל להבין את זה?
עד 2007 לא היה ישראל היום ולא היו גלי ישראל ואפשר היה לחפש בנרות כתבים ופרשנים ימניים בתקשורת המיינסטרים (לא שהיום המצב מי יודע מה).
עד אז כן הייתם אוביקטיביים?
למה אנחנו צריכים ערוצי נישה בשביל לקבל סיקורים ודיווחים שאינם מוטים שמאלה, פוליטית ותרבותית?
נכון, זכורים היטב התחקירים שלך על אולמרט ופנייתו של בן כספית לאותו אולמרט בבקשה להתפטר אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל כל סטודנט לתקשורת שנה ב' שיעשה מחקר רציני על הסיקור בעשרים השנים האחרונות יגלה שזו טיפה בים.
אני, כחבר מפלגת העבודה ומי שמצביע עבורה בעקביות מאז 99, לא יכול להתעלם מהמוטות המובהקת של התקשורת כבר מעל עשרים שנה!
אתם טוענים שתפקידה של התקשורת לבקר את השלטון?
איפה הייתם בתקופת אוסלו וההתנתקות?
גם כמי שחשב שאין טעם לישיבה בעזה ובערי הגדה והמשך השליטה על עם אחר, אני לא מאמין שלא היה מקום לביקורת בתקשורת עצמה מימין.
איפה היתה ביקורת תקשורתית אמיתית מימין על הסכמי אוסלו, לא ביקרו את רבין ופרס בתקשורת בזמן אמת על הוצאת צה"ל מערי הגדה לטובת אש"ף.
גם לא הציגו אלטרנטיבות אחרות אפשריות לתהליך עם הפלשתינים, למשל הסכם עם הירדנים שכולל פינוי התנחלויות והסדר בירושלים.
אגב, לדעתי ביקורת בתקשורת משמאל לא הושמעה בקול חזק, לא מפני שהיו מאוהבים בערפאת ובהסדרי הביניים אלא כי לא רצו "להוציא מהארון" את החזרה לקווי 67, מוצדקת ככל שתהא בעיניהם.
בגדול בתקשורת פשוט חגגו את המהפך השני ולא רצו להוסיף נקודות לליכוד שחס ושלום לא ינצח בדרבי של 96…
וזה המשיך בסיקור בקדנציה הראשונה של ביבי.
מי שפתח רשת ב' וגלי צה"ל, שידור ציבורי להזכירך, לא באמת שמע ביקורת אוביקטיבית אלא את קולם של אלו שחשו שביבי גנב להם את המדינה ואת תהליך השלום.
ביבי הפסיד בצדק את בחירות 99 ולא ניכנס לתפקיד התקשורת, אז ברק פרץ קדימה עם שיחות שפרדסטאון ולאחר כישלונן, שיחות קמפ דיוויד.
שוב, שדרי השידור הציבורי, הפרשנים בעיתונים כמו שדרי וכתבי ערוץ 2, לא קיימו דיון אמיתי המעלה דעות נגד ירידה מהגולן, נסיגה מלבנון וחזרה לקווי 67.
רק פרוץ האינתיפאדה השניה הכריח את התקשורת להתמודד עם המציאות האכזרית ומיעוט שבמיעוט של עיתונאים גם ביקרו את הקונספציה.
אפשר להמשיך ולדבר על סיקור ההתנתקות וסיקור התנהלות משפחת שרון אבל התמונה מובנת.
חבל על ההיתממות, אתה אחלה עיתונאי ולא צריך להתבייש בדעותיך.
רק חבל שרבים מכם יצאו מהארון רק כשגררו אתכם מתוכו..
התעורר נא נרקסיסט רדום- טרם הפנמת שדיבורים אלו היו הונאה:
בישיבת מטה הבחירות המצומצם כשבוע לפני הבחירות הועלה הרעיון למנף את הרעל הממוקד של התקשורת השמאלנית כנגד עצמה. נשלפו הגיגיו של קרל פון קלאוזביץ ומשם כבר הכל התגלגל כפי שנרשם בדפי ההיסטוריה ובכלל זה ראיונות והדלפות מכוונות אודות כישלון קרב ונצחון השמאל. נרדמתם בגדול! אבל מה- כולם כבר הפנימו שעבדו עליהם, רק המרחף מערוץ 10 שמוחו נפוח מנפיחות עצמיות שאין להן מוצא בדרך הטבע, עדיין לא הפנים שהוליכו אותו באף ושבעצם שימש ככלי וכפיון בידי הליכוד. כן ירבו כסילים כמותך מר דרק-קר.
תתבייש לך רביב דרוקר!!!
האירנים עומדים להשמיד אותנו, הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות, דאע"ש וחיזבללה רוצים לזרוק אותנו לים ואותך מעניין יוקר המחייה? הדיור? סגירת החודש? זקנים עניים? ניצולי שואה (שבזכותם המדינה הזו קיימת) שצריכים לבחור בין חימום לתרופות?
איפה אתה חי???
מה שרה תעשה עכשיו עם הבקבוקים הריקים?
מה יקרה עכשיו עם ראש ממשלת אנגליה לאחר גירוש החבר של הבן של נתניהו?
ישנם נושאים בוערים יותר על סדר היום, בחייך …
נ.ב. בבקשה תמשיך בעבודתך הנאמנה, לא הגיוני שאתה היחיד בתקרושת שעושה את זה, אבל בטוח מסתתרים אחים,
בהצלחה
רביב תסיק את המסקנות מכישלונך המפואר כפרשן פוליטי תהיה גבר ותתפטר !!!
רביב,
יש תכונה אחת המשותפת לכל ישראלי באשר הוא מאז ינקותו, משותפת לישראלי חילוני, דתי, מזרחי ושאיננו מזרחי. תכונה שכל ישראלי לומד מינקות – לא להיות פראייר.
כאשר ישראלי מתבונן ב ynet ורואה הפגנה של מאה אלף איש מסוקרת כמפגש כיתתי בן עשרה אנשים הוא מרגיש פרייאר.
כאשר ישראלי מקשיב כיצד התקשורת הופכת שחקן קולנוע בינוני והופכת אותו הוגה דעות על מצב האומה משל היה אריסטו הוא מרגיש פראייר.
כאשר ישראלי רואה כיצד התקשורת כולה מגויסת למצב האבטלה בדרום באייטמים פותחים בעוד שרגע לאחר הבחירות כף רגלה של צלמת לא תדרוך שם, הוא מרגיש פריאר.
כאשר ישראלי רואה כיצד לוקחים ראש ממשלה נורמטיבי, לכל היותר נהנתן, ומנסים להפוך אותו למושחט – אז גם אם לא מבכימים איתו, הוא מרגיש פריאר.
ומה לעשות מר ישראלי לא אוהב להיות פריאר.
זה כל הסיפור של מערכת הבחירות הזאת
הי רביב,
יאללה, נגמר האבל ?
לאן נעלמת ? רוצים להמשיך לראות ולשמוע אותך. אז מה אם היה פספוס.
נא להתאושש ולחזור לכושר.
רביב, אני חושבת שהטעות של השמאל בקמפיין הייתה משהו אחר. ההנחה שאפשר להעמיד קמפיין שלם רק על יוקר המחייה ושחיתויות בצמרת ולהתעלם לחלוטין מהנושא המדיני, ההנחה שהציבור לא מתעניין בנושא המדיני ויכול להצביע בלי קשר אליו. ההתעלמות הזאת הייתה נוחה כביכול למחנה הציוני, שהניח ש"העם" לא יכול ולא רוצה לשמוע מילים כמו "פשרה" או "ויתורים מדיניים" אבל כן רצה לנצח בלי קשר לזה, ולכן דימה בנפשו שעדיף לו להתנהג כאילו ויתר מראש על כל השאלה המדינית הפעם ומעניין אותו רק העניין הכלכלי. למעשה, ההתעלמות מסוגיות מדיניות הייתה הרבה יותר נוחה לליכוד, שפטור מבחינת הציבור מהצורך להציג תכנית כלשהי, וכל מה שהוא צריך לעשות זה לזרוק "האיום האיראני, זוכרים?!" או לומר "אין עם מי לדבר, אז זה לא משנה", בעוד שהשמאל נמצא על תקן של חשוד מראש מלכתחילה שצריך להסביר ולשכנע.
רביב, רוב תושבי ישראל באמת לא נמצאים במצב של רעב ללחם שיגרום להם להצביע רק על עניין כלכלי. בוודאי שחייהם של הרבה אנשים אינם קלים לפי מדדים כלכליים שונים. ישראלים עובדים קשה, יש השוואות בין עבר להווה (שלא אצל כולם הן יוצאות בהכרח לטובת העבר!), יש פערים בולטים ומקוממים בין עשירים ועניים, יש שחיתות בצמרת שבולעת כספים, יש סדר עדיפויות בעייתי, חוסר צדק ועוד. אלא שכל זה לא מספיק כדי שאנשים יצביעו הצבעה כלכלית. לא רק בישראל, אלא בהרבה ארצות ומצבים, אפשר לראות לאורך ההיסטוריה המודרנית שרגש לאומי הוא דבר שגובר פוליטית בדרך כלל על רגש מעמדי, כלכלה וכו'. שלא לדבר על זה שהביקורת הכלכלית שניהל המחנה הציוני לא הייתה מגובית בתכנית כלכלית-חברתית ברורה, או בוא נאמר: שלא הוצגה בקמפיין בצורה ברורה תכנית כזאת. אז גם מבחינה כלכלית לא נראה לי שהיה ברור להרבה אנשים מה המחנה הציוני בעצם מתכנן לעשות.
ועכשיו קח לדוגמא את תנועת "נשים עושות שלום" שיצאה לאור במהלך הקמפיין הזה. זאת תנועת שמאל לא-מפלגתית שכן דיברה, בלי פחד, על הנושא המדיני בזמן הקמפיין, אמרה גם מילים גסות כמו "הסכם מדיני" והזכירה שמלחמת צוק איתן עלתה המון המון כסף ושהמצב הכלכלי והמצב הבטחוני שזורים זה בזה. יכול להיות שהן מיעוט מבוטל, יכול להיות שהן מושכות אליהן שנאה (לא יודעת, לא שאלתי אותן), יכול להיות שהן נחשבות להזויות, אבל למחנה הציוני בסיכומו של דבר לא הייתה ברירה אלא לדבר גם הוא ברור יותר. גם אם זה לא היה גורם לו לנצח בבחירות, לפחות הוא היה מנהל קמפיין הוגן ופתוח שהשאלות היו עולות בו בצורה גלויה. ואם המחנה הציוני בחר לשתוק שתיקה רועמת בנוגע לעניין הזה, אל לו לצפות לזכות בבחירות על בסיס עמימות מכוונת בנושא שהוא כן מהותי לעם. הרושם שלי הוא שהעמימות היא בנשמה. כלומר, שהמחנה הציוני (להבדיל ממרצ, ולהבדיל מהבית היהודי מהצד השני) באמת לא יודע מה הוא רוצה לעשות בנושא המדיני, ולכן העדיף שלא לומר. (גם הליכוד לא אמר, ואפילו לא פרסם מצע. אבל להבדיל מהרצוג/לבני, נתניהו הגיע למצב שהוא היה יכול להרשות לעצמו את זה).
תגיד לי אתה באמת מנסה להגיד שהתקשורת לא התגייסה למען הרצוג? האימרות הרדודות שלך והדמוגגיה הזולה שלך יכולה להחזיק מול קהל הבוחרים השמאלני והמנותק ששיביעים אחוז ממנו לא יוכל להגיד לך מתי היתה הצהרת בלפור
שכירות בנווה צדק:) רחמים:( אולי תבקש מהקרן השלמת הכנסה. אם אתה מבקש רחמים או מנסה להציג מצג כאילו אתה מעמד בינוני מינוס שאין ביכולתו לרכוש דירה, תהיה גבר (עיתונאי אמין מוגזם לבקש). ותאמר כמה אתה ורעייתך מכניסים לביתכם הצנוע עלמנת לשרוד את יוקר המחייה. אני מהמר על תלת סיפרתי:(