הנה אותו מסמך, רק בפורמט יותר ידידותי, באדיבות נועה אסטרייכר
נסיעות שרה נתניהו 1999 עד 2001
נסיעות ילדים נתניהו 1999 עד 2001
הנה אותו מסמך, רק בפורמט יותר ידידותי, באדיבות נועה אסטרייכר
נסיעות שרה נתניהו 1999 עד 2001
נסיעות ילדים נתניהו 1999 עד 2001
ואו נדבר קצת על שרה נתניהו. ועל העובדה שהתקשורת – ברובה הגדול – עוסקת בתביעות בעניינה כמוצאת שלל רב. ועכשיו גם מבקרת את עורך הדין שלה ש"מהלך אימים" על בית המשפט, גם מפי הנהלת בתי המשפט, נשיאת בית המשפט העליון, ושרת המשפטים.
אני מקווה שאיני צריכה לומר שאני נגד השתלחות בשופטים ובבתי משפט. וגם נגד התעמרות בעובדים. ונגד שימוש לרעה בכספי ציבור. ממש נגד. גם בדף הזה אני כבר "על הרקורד" בעניינים האלה. אבל תחושת אי-הצדק שלי לפעמים מתקוממת במיוחד כלפי מה שנראה פגיעה באדם באמצעות מערכת המשפט משיקולים שלפחות אצל חלק מהשחקנים המרכזיים נראים לא ענייניים ולא הוגנים. כאשר תחושה כזו מצטרפת להתנהגות שנראית שוברת את כל העקרונות הגדולים של המערכת בהקשרים אחרים – אני נהיית מודאגת. מאוד.
לכן מה שאני חושבת – ואומרת – הוא שאנחנו משלמים עכשיו מחיר גבוה מאוד על כך שבאמת אין אמון ביושרה המקצועית של כל המערכות הרלבנטיות, שמזינות זו את זו – תקשורת, פוליטיקה וגם, נורא ואיום – משפט. לא מפני שרוב השחקנים רעים או מושחתים. אלא מפני שהשיח והמטרות הפוליטיות משתלטים עלינו, וממש בלי משים אנחנו רותמים את כל הכלים להשגת המטרות שנראות חשובות. בלי קשר לשאלה אם נוכל אחר כך לעשות שימוש אמין בכלים האלה, שכל כך חיוניים לחוסננו כחברה וכמדינה.
בעניין של שרה נתניהו והתביעות המנוהלות בבית הדין לעבודה על ידי עובדים במעון ראש הממשלה יש לטעמי לא מעט קושיות. אני עצמי אינני מבינה את התמונה הכללית. אבל גם לא עקבתי אחרי ראיות. אבל ההתנהלות סביב הפרשות האלה היא שוב עניין של "טובים" ושל "רעים". הגב' נתניהו כאן היא ה"רע" התורן.
אז הנה שלוש נקודות שמפריעות לי מאוד:
1. נקבעים ממצאים עובדתיים קשים מאוד, וגורפים מאוד, נגד הגב' נתניהו. כתוצאה מהם המדינה מחוייבת לשלם סכומי פיצויים גבוהים על העסקה פוגענית. אבל מכיוון שהגב' נתניהו (אומרים לנו שהיא כך החליטה. אז מה?) אינה צד פורמלי למשפט, לא שומעים לה כאשר היא מבקשת לערער על ממצאים הפוגעים בה ובשמה הטוב, או לפסול שופטת מלדון בתביעה על העסקה פוגענית על ידי עובד שני, מיד לאחר שפסקה לטובת עובד אחר באותה עילה. קראתי את הנימוקים לדחות את בקשת הפסילה ואת בקשת הערעור. אני מכבדת את ההחלטות שניתנו. אבל לא שוכנעתי. נראה לי שההחלטות האלה מגלות עיוורון להקשר של התביעות ולתפקיד הציבורי והפוליטי שהן ממלאות. אי-הסכמה עם החלטות שיפוטיות אינה סיבה או הצדקה להשתלח. אולם לא חשבתי שההתייחסות הייתה במיוחד משתלחת. ואני שמחה שעורך דינה של נתניהו התנצל. עכשיו אני מבקשת לבדוק האם נכון להניח למציאות שבה גב' נתניהו היא הנאשמת הלא רשמית בהליך שמתנהל נגדה בעיקר על מנת לפגוע בהמשך כהונתו של בעלה כראש הממשלה הנבחר של המדינה לא להשפיע – אך לכאורה – על ההתנהלות של בית הדין לעבודה בעניינים אלה? האם זה קביל שנקבעות קביעות עובדתיות גורפות נגד אופי ההעסקה של שרה נתניהו בלי שהיא עצמה יכולה להביא ראיות משלה לגבי טיב ההעסקה במעון, לאו דווקא בהקשר הספציצי של האירועים להם טענו העובדים התובעים? האם אין לפחות בעיה של מראית פני הצדק כאשר מי שכבר קבעה ששרה נתניהו יוצרת אוירה של העסקה פוגענית דנה בתביעה נוספת על אותו רקע ממש?
2. מתנהלת חקירה דקדקנית נגד היבטים של התנהגותה של נתניהו שבוודאי אינם נעימים אבל די ברור שהם לא פליליים, וגם השאלה אם הם העסקה פוגענית תלויה הרבה מאוד באווירה הכללית של העבודה במעון ראש הממשלה. מדובר באנשים מבוגרים, ויש דרכים מקובלות יותר לסיים קשר עבודה לא מתאים מאשר מאבק מתוקשר במעסיקים שהם במקרה גם ראש הממשלה – שברור לגמרי שאינו מעורב בדפוסי ההעסקה האלה – ורעייתו. יתירה מזו – ניסיון להעלות טענות כלפי אחד מהעובדים והתנהגותו שלו נדחה על הסף. טורד יותר – למרות שחלק מהתלונות כלפיו הן על הטרדה מינית – סוג תלונה שבדרך כלל זוכה ליחס מאוד אוהד מהתקשורת והפוליטיקאים – תלונה זו אינה נחקרת כמעט כלל? לא אוכל לתת פירוט טוב יותר לקושי הזה משעושה קלמן ליבסקינד כאן http://www.maariv.co.il/journali…/journalists/Article-544347
3. גב' נתניהו זוכה לתקשורת מקוטבת כבר זמן רב. אמנם, יש גם עיתונאים שחשבו שיש לה קסם רב. אבל לפי הרבה מאוד תיאורים היא אינה אישה קלה. בלשון המעטה. אבל יש בעולם המון אנשים לא קלים. ויש גם לא מעט בני זוג לא קלים של מדינאים בכירים, שמשפיעים בצורה זו או אחרת על תפקודם. בעיניי, בעיות התנהגות או אישיות של אשת ראש הממשלה אינן טעם טוב להדיח אותו מכהונתו. לעומת זאת, כמו שטוען ליבסקינד, נראה שחלק גדול מההתנהלות סביב משפטי המעון וההתנהלות של גב' נתניהו נועדו להגביר את תחושת המיאוס מ"הזוג המלכותי". די לקרוא את עמדתה העניינית של אבירמה גולן http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2958743 אבל גם את התגובות על הכתבה. או את רוב העיתונות בנושא, כדי לראות שהמטרה מאחורי גב' נתניהו היא בעלה, ראש הממשלה. היא מעניינת אותנו רק כי פגיעה בה יכולה להיות הדרך להגיע סוף-סוף לתוצאה הפוליטית הרצויה בעיני אחדים של להחליף אותו.
שרה נתניהו אינה מעל לחוק. לא צריך לתת לה להתעמר בעובדיה. אבל אני מבקשת ממערכת אכיפת החוק לא להסתפק בפורמליזם ולנסות לתת משקל גם לעובדה שחלק מהתלונות הם לא נגד המעסיקה שהיא אולי פוגענית אלא נגד ראש ממשלת ישראל. הדבר דורש תבונה ושימוש נכון בכלים משפטיים. ובעיקר הוא דורש מדה רבה של אמון הציבור – אבל זה בדיוק מה שנהיה כל כך חסר בגלל ההתנהלות של השנים האחרונות.
אז גם לי יש בקשה מהמערכת המשפטית: נא לקבל החלטות מקצועיות זהירות. קל יותר לנהל חקירה ולנהל משפט נגד דמויות ציבוריות, בעיקר כאלה שיש להם כוח וקשה לסלקם בדרך פוליטית, מאשר לסגור אותם. אבל חובתכם המקצועית והציבורית היא לא להשתמש בכלים פליליים בזוטי דברים. לפעול מהר וביעילות ובדיסקרטיות. להתמודד עם סוגיות בדרך שתהיה פחות גורפת ופחות פוגענית. גם ליכולתו של ראש ממשלה נבחר להתנהל ולנהל את ענייני המדינה יש חשיבות. וכך גם למסר הברור שבדמוקרטיה מוחלפים ראשי ממשלה בבחירות או בהליכים פוליטיים ולא באמצעות מלחמת התשה משפטית-ציבורית.
זה טוב לדמוקרטיה. וזה טוב גם לחברה. קשה עכשיו לדעת אם התקשורת או משפחת נתניהו עצמה יצרה את ההזמנה להציץ ברשות ובסמכות לפרטים האינטימיים של חייהם בביתם. אבל הגיע הזמן לחזור לכמה מהמנהגים הבריאים יותר של פעם. מותר לפעמים להסיט מבט. גם כאשר מדובר בראש ממשלה שממשיך להיבחר מול תסכול גובר של אלה שמתנגדים לו עצמו או למדיניותו.
התמונה של רות גביזון – Ruth Gavison.
אהבתיהצג רגשות נוספיםהגב
https://www.facebook.com/ruthgavison/
מה דעתך מר רביב על הפוסט ההזוי הזה של הגברת גבינזון?
תחזקנה ידכם ערוץ 10. אתם מגדלור בסערה המתחוללת . על תתנו למה שמו, יו"ר הדריקטוריון, היד האריכתא של ניתאי , לפגוע בכם. המשיכו להיות עיתונאים אמיצים , כפי שאתם היום, ללא מורא וללא משוא פנים.
לאחר שקראתי את הפוסט שלך, לא מספיק לזמזם את השיר של להקת תיסלם "פרצופה של המדינה"…
המשך להיות נאמן לעצמך ולאמת!!!!
אני לא זוכר אם כתבת בבלוג שלך על שמחה דיניץ, שהשתמש בכרטיס האשראי של המשרד לקניות פרטיות במעל 60000$ . אולי בגלל שהוא היה במפלגה אחרת? הידעת שהמועמד לנשיאות המדינה, שר המסחר לשעבר,פואד בן אליעזר, היה מוציא את כל נציגי המדינה מן החדר כאשר היה צריך לדון בעסקאות של המדינה עם מדינות במזרח אירופה ? ידוע לך למה ? האם אתה יודע שיצחק רבין היה גובה 10000$ על הרצאה של שעה (סכום שהיה זהה למחיר 2 דירות-בארץ) ולא הצהיר על ההכנסות הרבות האילו למרות שהיו בשעה שהיה שליח מדינה ? החשבון שדן מרגלית רק היה אחד מכמה. הרבה אנשים במשרד החוץ ובשגרירויות ידעו על זה . שמעת מישהו מעלה את זה ? . אני יכול להוסיף עוד הרבה פרטים , זה יעזור למשהו ?
אני רק שאלה: נשגב מבינתי כמו שנהוג לומר, איך פסיכולוגית ילדים נעדרת כל כך הרבה מעבודתה וגורמת בכך נזק לרצף הטיפולי – נשמת אפו של כל טיפול פסיכולוגי. אז יש שתי אפשרויות: או שהיא לא פסיכולוגית ילדים או שהיא בוגדת בתפקידה.
נעמה, את מעלה את מחשבותיי מזה זמן רב.
האם פסיכולוגית, עובדת עיריה מן השורה יכולה להעדר כ"כ הרבה מעבודתה ללא שמישהו ממעסיקיה יתרעם או יפטרה?
שלא לדבר על הנקודה שהעלית: רצף הטיפול.
ברור כשמש משתי הנקודות שהגב' נתניהו לא ממש עובדת במקצועה, או בכלל…