פברואר 2023, עימות ראשון התלקח. בתקשורת פורסם שראש השב"כ, רונן בר, הזהיר את איתמר בן גביר מהשלכות מעשיו — עלייה להר הבית ושאר פרובוקציות. בתגובה שני ח"כים של "עוצמה יהודית" עלו להתקפה. אלמוג כהן ירה: "תפקידו לסכל טרור. שיתעסק במה שהוא צריך לעשות". צביקה פוגל הטיח: "בינתיים אנחנו סופרים גופות".
בימים ההם, לפני שנתיים, זו נחשבה מתקפה חריגה. בקבוצת הווטסאפ של בן גביר ויועציו התנהל השיח הזה: אלי פלדשטיין, אז דובר של בן גביר והיום החשוד המרכזי בפרשת המסמכים המסווגים ובפרשת קטאר־גייט, העביר לבוס הודעה מדובר ראש שב"כ: "זו האסטרטגיה? לתת לו לתקוף אותנו? אנחנו מאוד שומרים בכבוד השר. כולל בדיונים. יכול לשאול אותו. לא מתאים מה שעושה כהן. לא מכובד ולא לעניין. ולטעמי, רק גורם לכם נזק. מה נסגר?? סופרים גופות???? ריקוד על הדם זה הכי גרוע". בן גביר השיב מיד: תגיד להם שהם צודקים במאה אחוז, אטפל בזה.
האם הגיע הזמן להתגעגע לבן גביר "המתון" של לפני שנתיים — קצת כמו הגעגועים המוזרים לבנימין נתניהו "לפני שהשתנה" — או שצריך להפנים: הם תמיד היו כאלה, אבל עכשיו, כשהם חתומים על הכישלון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות המדינה, פשוט אין להם מה להפסיד?
ביום שני הבא ידון בג"ץ בהחלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ. קשה להגזים בחשיבות הדיון. להרכב שמינה נשיא בית המשפט העליון (יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז) יש שתי עילות טובות לא לקבל החלטה סופית. הראשונה, לבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לסיים את הבדיקה בסוגיית ניגוד העניינים: האם חקירת קטאר־גייט פוסלת את נתניהו מלפטר את ראש השב"כ. בדומה לפרשת הצוללות, גם כאן מקורבי נתניהו עמוק בעניין, אך אין ראיות למודעות של נתניהו לכך שיועציו עובדים בשביל קטאר. באופן פלאי נתניהו מצליח לא לדעת שום דבר בעייתי, או לפחות לא להשאיר שום עקבות.
עד עכשיו המשטרה הפגינה להט קטן מאוד לקדם את התיק הזה. עבר הרבה זמן עד שאוריך ופלדשטיין נלקחו לחקירה, שבסופה לא הושתו עליהם הגבלות מעשיות. עם זאת, גם ראש ממשלה שרוצה לדכא חקירה נגד יועציו הוא ראש ממשלה בניגוד עניינים. בג"ץ יצטרך להכריע, אם ניגוד העניינים הזה די משמעותי כדי להצדיק פגיעה מתמשכת ביחסי העבודה התקינים בין ראש הממשלה לראש השב"כ.
ליועצת המשפטית יש עוד נימוק לא מבוטל. בסיפור המסמכים המסווגים יש ראיות ישירות למעורבות של נתניהו. גם שם ראש השב"כ היה אחראי לחקירה, ובעקבותיה פתח נתניהו במסע השמצות נגדו.
ויש גם שיקול פרוצדורלי. ההחלטה על פיטורי בר היתה צריכה לעבור קודם את הוועדה למינוי בכירים, שאישרה את מינויו. הממשלה לא פנתה לוועדה. במילים אחרות, לבג"ץ יש מרחב תמרון גדול להאריך את צו המניעה האוסר על פיטורי ראש השב"כ מעבר לגבול שקבעה הממשלה (10 באפריל).
נתניהו כבר ריאיין מועמד שנוי במחלוקת לתפקיד ראש השב"כ. שלום בן חנן עשה קריירה ארוכה ועשירה בשב"כ. התבטאויותיו הציבוריות על הסיוע שסינוואר מקבל מהמחאה הן דגל אדום בוהק. מינוי מי שאלו דעותיו לתפקיד שבו הוא יכול בקלות לדכא מחאה הוא תסריט ארדואני. האם יירתע בג"ץ מאיומי הקואליציה לא לממש פסק דין ולפיו ראש השב"כ לא יתחלף ב–10 באפריל, או ייתן גיבוי לגוף החוקר האחרון שנשאר במדינה? גיבוי כזה יכריח את נתניהו לפחות למנות ראש שב"כ שאינו חייב את מינויו באופן מלא לראש הממשלה.