קשה לספור את האיומים שראש הממשלה, שר הביטחון וצמרת הצבא הפנו כלפי חיזבאללה במלחמה הנוכחית. באחרונה אפילו הם הפסיקו. האיומים האלה מביכים מדי כשבוחנים את המצב בצפון. הפלונטר ממשי, ולאיש אחד בצמרת אין פתרון אמיתי. בצה"ל מתעקשים: אנחנו יכולים להכריע את חיזבאללה, אנחנו שומרים תחמושת וכוחות, יש תוכניות. בתום התמרון שאלתי בכיר אחד: אתה רואה את חסן נסראללה מסיג את כוחותיו מעבר לליטני? מי אמר שנסראללה יהיה בתום התמרון, ענה הבכיר. חוץ מזה, הוסיף, בניגוד לעזה, לבנון היא מדינה שחשובה למדינות רבות בעולם, ביירות היא עיר תוססת למרות כל הקשיים. המדינות הללו לא ירצו שלבנון תיחרב סופית במלחמה כזאת.
ישראל הצהירה מזמן, שבמלחמה הבאה לבנון תהיה מטרה לגיטימית לפגיעה בתחנות כוח, שדה תעופה, מתקני תשתית. האור במדינה יכבה סופית. אבל בכל הנוגע ליכולת לממש את האיום כדאי לשמור על ספקנות בריאה. כי מיד אחרי שנתחיל יגיע הטלפון מנשיא ארצות הברית, וכולנו יודעים מה היכולת שלנו להילחם בלבנון בלי הגיבוי של מעצמת העל.
רמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה, דן חלוץ, התמרמר בספר הזיכרונות שלו על כך שלא איפשרו לצה"ל לתקוף מטרות לבנוניות. ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, לוקח את זה על עצמו עד היום. אבל ברור שהאמריקאים מילאו תפקיד מכריע אז ושאם ננסה לעשות זאת הפעם, הם שוב ייכנסו לתמונה.
נניח בכל זאת שנשמיד תשתיות לבנוניות, האם זה יגרום לחיזבאללה להתרחק 40 ק"מ מהגבול? ספק רב. האם תמרון קרקעי יגרום לו לעשות זאת, בעוד צה"ל נדרש להחזיק בעזה ופרוס באופן נרחב בשטחים? לא נעים להודות, אבל זה גדול עלינו. בראש של כל מיני פנטזיונרים, צה"ל יכול להילחם בכל החזיתות הללו בד בבד במשך חודשים. יש די תחמושת, כוח אדם, מילואימניקים. במציאות אנחנו רחוקים מזה.
ועוד לא התחלנו לדבר על מה שיספוג העורף הישראלי. ברשות החירום הלאומית מתעקשים על תרחיש העלטה. חברת החשמל לא מוכנה, טוענים שם, השבתה פתאומית תגרום לשיתוק של המערכת ויידרש זמן להחזיר אותה לפעולה. בהעדר חשמל, תשתיות הסלולר יחדלו לתפקד אחרי שעתיים. שר התקשורת עסוק בהצקות לכלי תקשורת "שמאלניים" ובהדחת יו"ר הדואר. לעניין החשוב באמת הוא התעורר באיחור רב.
המסקנה מהניתוח הזה היא, שלישראל אין הרבה אופציות. חייבים להגיע לעסקת חטופים שתביא להפסקת אש בעזה, ואותה צריך לנצל כדי להשיג הסכם הסדרה בצפון. במקרה הטוב ביותר, הסכם הסדרה כזה יכלול הרחקה של אנשי כוח רדואן כמה קילומטרים מהגבול, לפחות שהתושבים לא יראו אותם בעין ושניסיון פלישה שלהם יתעכב מעט. קו המוצבים של חיזבאללה, שצה"ל הורס, לא ישוקם. ישראל אולי תצטרך לשלם בהסדר של קו הגבול המדויק עם לבנון.
האם במקרה כזה תושבי הצפון יחזרו לבתיהם, שחלקם עדיין בטווח נ"ט של חיזבאללה והם מפחדים ממנהרות חודרות? כנראה לא כולם. זה לא אידיאלי, אבל זו המציאות. עשרות שנים חיו תושבים באזורים שונים במדינה כשהם חשופים לאיומי חדירת מחבלים. כל העורף הישראלי היה חשוף עשרות שנים, בלי שום הגנה, לטילים סוריים כימיים. זה לא ממש מעודד שגם פעם זה היה ככה, אבל התפקיד של מנהיגות הוא לשקף לציבור את המצב כהווייתו. כרגע זה המיטב שהמדינה יכולה להציע לתושבי הצפון. חבל להשלות אותם שייתכן איזה הוקוס־פוקוס צבאי, שיעלים את האיום של חיזבאללה מחיינו.