בתחקיר "המקור" של ברוכי קרא על וואלה כבר סיפר אבי אלקלעי, העורך של וואלה, את סיפור הראיון עם ראש הממשלה נתניהו לפני בחירות 2015. כמה נתניהו לא היה מרוצה, איך ניר חפץ צעק עליהם לחזור ולבצע את הראיון מחדש. אתמול פרסמתי בחדשות 13 סמס אחד מהתכתובת הענפה והמדהימה שהתנהלה בין ניר חפץ, אז דובר משפחת נתניהו לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה, סביב הראיון הזה. הנה התכתובת הכמעט מלאה. בסקאלה שבין – '2.5 כתבות בוואלה' ל'העברת השליטה באתר חדשות פופולארי לידי לשכת ראש הממשלה', הסמסים הללו, נדמה לי, נותנים אפשרות לשפוט מה מהתיאורים יותר נכון.

11.3.15 , שישה ימים לפני הבחירות, יום רביעי, 19:44 בערב, יום אחרי שדובי גילהר ראיין את נתניהו, ישועה כותב לחפץ: אני צופה עכשיו בראיון. חושב שביבי עושה עבודה מצוינת וזה יעשה לו שירות מצוין עם כותרת טובה וטקסט טוב, אבל מה שתחליט

21:33 חפץ: חכה חצי שעה

21:37: ישועה: אין בעיה, לא תרצה, לא נעלה, אבל חושב שאחרי עריכה ייצא בסדר גמור. המסרים של ביבי הועברו מצוין. נוריד כמה שאלות מעצבנות. הכותרות והטקסט יתרכזו במה שביבי אמר. איראן – הכול על השולחן, חשיבות הנאום ואי הכניעה לאובמה.

12.3.15, יום חמישי.

10:10 ישועה: שלחתי לך. לדעתי רק ישרת ובגדול את החבר. הכותרות והמשנה מצויינות.

ישועה, מסתבר, שלח את הראיון עם נתניהו, אחרי עריכתו בוואלה לחפץ ולנתניהו ונתן בידיהם את מספרי העריכה. מדהים.

10:12: ישועה: תודיע מה אתם מחליטים

11:24 ישועה: עולים או לא?

11:30 ישועה: אל תגיד לאבי או דוביק כלום!!!! אתה לא קיבלת החומר מעולם! תיזהר!

חפץ: ברור

ישועה: אני אומר שזה ממני. החלטה שלי, כי הבטחתי וזו הפרה של הסיכום המוקדם.

חפץ: אם פעם מישהו יגיד משהו – נתאם בינינו תשובה.

ישועה: אל תפיל אותי

11:47 ישועה: שלח לי כבר את ההערה!!! יש פה הרבה לחץ ובסוף זה יתפלק לנו בלי התיקון

חפץ: שולח. אילן שלא יתפלק. אמרת שלא ישודר.

12:06 חפץ: חכה קצת

ישועה: לא אשדר, אבל אנא שלח לי את ההערה

את הסמס הבא צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. דובר ראש הממשלה, חמישה ימים לפני הבחירות, מורה למנכ"ל וואלה איך לערוך את הראיון עם נתניהו. איזה מילים בחוץ ואיזה בפנים.

12:15 חפץ: בדקה 3:08 לחתוך החוצה החל מהמילים של גילהר "או שיש אפשרות אחרת". חוזרים לראיון בדקה 5:09 כשגילהר אומר "רק אתמול התפרסמו הנתונים". בלוק נוסף שמוציאים מדקה 5:17 עד 5:24. כלומר חותכים החוצה מהמילים של גילהר "זה לגמרי הממשלה שלך". מילים אלו נשארות בחוץ וחוזרים במילים של ביבי "תזכרו דבר אחד חשוב".

אחרי העריכה, חפץ מבקש לוודא ביצוע

12:16 חפץ: מבקשים שתשלח את הסופי

12:19 חפץ: קיבלת?

ישועה: כן

15:06 ישועה: שלחתי לך סופי לג'ימייל. אשר לי אני רוצה להעלות.

15:11 אשר לי

15:46 ישועה: לא ישודר אלא אם כן ישנו כל מה שביקשתם

17:34 חפץ: תודה

18:32 ישועה: תתקשר אליי בהול!!!

18:33 ישועה: הסיפור עומד לצאת. מבקש שתאשר להעלות לאחר העריכה שעשינו עם כל הכותרות החיוביות. היציאה של הסיפור תזיק לכם פי אלף. דה מרקר מתקשרים אליי. חדשות 20 כנ"ל. זה בחוץ. אתה עושה טעות. תן לי להעלות את זה.

הראיון עלה סוף סוף באזור 20:00 וחיש מהר דורדר במורד האתר עד לקבירתו המעשית. הערב במהדורה אנחנו מתכננים לשדר עוד חלק פנטסטי מעלילות נתניהו והתקשורת.

לפני כמה שנים קרה דבר מאוד מוזר. קרן קיימת לישראל, תחת לחץ ציבורי אגרסיבי, הסכימה להכניס לתוך דלתות הארגון הרקוב את הביקורת של מבקר המדינה. מה שהיה חריג זה שמי שהרג את היוזמה הברוכה היו השרים לוין ואקלין, הימין האידיאולוגי של הליכוד. הרגו וידעו למה. באיחור של עשרות שנים, הימין הבין שיש לו מתחת ליד בנק עתיר מזומנים, מפוצץ מכסף, נטול מעצורים וכמעט חף מבקרות חיצוניות. קרן קיימת לישראל. למה שלא נשתמש בבנק למטרות שהמדינה לעולם לא תסכים לממן?

במאי 2018 יצא הפרויקט השאפתני והסודי לדרך. בתקציב קק"ל הוקצו 250 מיליון שקלים לרכישת קרקעות בכל הארץ. אף אחד לא ידע שהכסף שהוקצה למחוז ירושלים בעצם הולך לשטחים. באמצעות חברת בת, הימנותא ירושלים, שרשומה בשטחים, קק"ל החלה במסע רכישות פראי, חסר תקדים, שכלל 6 או 7 עיסקאות בסכום כולל של 100 מיליון שקלים. טירוף. קבלן הביצוע היה עובד ארד, איש תנועת "רגבים", התנועה ממנה בא בצלאל סמוטריץ'. ארד עזר לבצע עסקאות ביריחו ובגוש עציון, קרני שומרון ובבקעת הירדן ושיא השיאים – עסקה לכאורה לקניית בית בכרי השנוי במחלוקת בחברון, אחרי שבימ"ש כבר קבע שמתנחלים סילקו שם שלא כדין משפחה פלשתינית (אני כותב 'לכאורה' כי בהרבה מאוד מקרים התברר שהעיסקאות הללו מזוייפות).

יו"ר קק"ל הוא איש מפלגת העבודה בכלל, דני עטר, אבל במצוקתו הפוליטית – כוחה המידלדל של מפלגת העבודה גוזר מוות על תקוותיו לקדנציה נוספת – הוא נתן יד להשתוללות. עטר הקצה את הכסף האדיר הזה בלי אישור דירקטוריון קק"ל, מאחורי הגב של כולם, תוך שהוא ממנה שניים מהדירקטורים, אנשי ימין, נחי אייל וארנן פלמן, לפקח על מסע הרכישות. מסלול הכסף עצמו עוד לא עד הסוף ברור. כיום יש מי שדורש חקירה חיצונית. איך עבר הכסף? איך נעשו העסקאות? מי אישר את המדיניות החדשה?

היום יתכנס לראשונה דירקטוריון קק"ל לדון במסע הרכישות השנוי במחלוקת. עטר הצטייד בחוות דעת משפטית של השופט בדימוס, ספי אלון. לפי תקנון קק"ל, קבע אלון, אין שום בעיה לרכוש קרקעות בשטחים. השופט צודק, כמובן. לפי תקנון קק"ל, מותר גם לממן הימורים על מרוצי סוסים או לקנות סוכות מוזרות מעץ לבתי ספר (קנו בעשרות מיליונים). למעשה, תקנון קק"ל מתיר הכול. היהודים החכמים שהקימו את הקרן ב 1901 אפשרו לעצמם לעשות הכול עם הכסף. בעשרות השנים האחרונות קק"ל התרחקה מקניות שנויות במחלוקת של קרקעות כאלו. היו קצת השקעות בשטחים, תחת לחץ פוליטי, טיילת, בית מדרש. גם במקרים הללו קק"ל ניסתה להעלים את זה, כדי לא להרגיז את מדינות אירופה, שהיא פועלת בתחומן ואת מפלגות המרכז שמאל, שמאוד חזקות בקק"ל.

לפני קצת יותר משנתיים קק"ל היו תחת מתקפה גדולה ומוצדקת. כדי לשחרר לחץ, הארגון הסכים להעביר למדינה (עוד) 1.8 מיליארד שקלים בשנים 2018-2019, רוב הכסף – 1.4 מיליארד מיד והשאר בהמשך. קק"ל רצתה בתמורה רק שקט מהממשלה. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ביהירות והכוחניות המאפיינים אותו, התעקש לקבל את כל ה 1.8 מיליארד שקלים עכשיו. המחלוקת הלא נורא גדולה הזאת, הביאה את באב"ד לפוצץ את המו"מ ולחוקק חוק שיכפה על קק"ל לשלם מיסים למדינה. במקום 1.4-1.8 מיליארד שקלים, קק"ל תשלם אחרי החוק 150 מיליון שקלים בלבד. במילים אחרות, "הימנותא גייט" עלול להיות רק המיזם הראשון בדרך להפיכת קק"ל לבנק למימון הימין. דני עטר בדרכו החוצה, אין לו דרך לשרוד, במקומו ינסו להביא איש ימין, קופת הארגון מפוצצת במיליארדי שקלים, תודה לשי באב"ד, מבקר המדינה – ככל שלמשרד הזה יש עוד משמעות – לא יכול להיכנס והתיאבון של המתנחלים בשיאו.

הקרן נטולת ההצדקה הקיומית מצאה לעצמה סוף סוף סיבה להתקיים. למרבה הצער, הסיבה הזאת רק תגרום לנו להתגעגע לזמן שהם ניסו לשכנע אותנו שרק איכות הסביבה מעניינת אותם.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

קשה לחשוב על איש ציבור שקיבל הנחות יותר גדולות ממערכת אכיפת החוק מבנימין נתניהו. כל ראשי הממשלה קיבלו יחס וי איי פי. לא נעשה חיפוש בחוות שיקמים אצל גלעד שרון, כדי לא לפגוע באביו ראש הממשלה. לא שמו האזנות. כשמבקר המדינה בא ליועץ המשפטי לממשלה עם תיקים שונים על אהוד אולמרט – מזוז הסביר שעדיף שהמבקר יחקור. יומני שולה זקן שכבו בפרקליטות חודשים ארוכים, עד שיצאו מהמגירות ועדיין, נתניהו הוא גרם מדרגות לפחות מעל כולם ברמת הסלחנות שהוא קיבל לאורך השנים. המשך לקרוא →

באחת מחקירותיו במשטרה התקומם בנימין נתניהו כנגד הסכום הגבוה של המתנות ממילצ'ין, כפי שחישבו אותו החוקרים, חישוב שהעמיד את סך המתנות על מאות אלפי שקלים: "אני לא יודע את הסכום ותוך כדי זה גם הוא לא יודע. אני יודע בזמן אמיתי שאני מקבל ממנו קופסת סיגרים. מה אני סוכם את זה? אמרתם ואם הוא יביא מטוס? אם היה מביא מטוס מלא סיגרים, כן, המשך לקרוא →

טענה רווחת בקרב מחנה הפרו ביבי היא שאין הכרעה בבחירות, תיקו, הולכים לבחירות שלישיות. זה בנוי על הנחה סמויה, אולי לא מודעת שאומרת – בני גנץ הוא לא בנימין נתניהו. בחוסר המעצורים. אם מצב המנדטים היה הפוך, נתניהו היה משביע ממשלה בלי להתעכב שנייה על המעצורים שבולמים עכשיו את גנץ. אחרי הבחירות באפריל, ביבי הרי המשך לקרוא →

זה היה אמור להיות עוד ראיון בויינט. המראיינת, מורן אזולאי, שאלה אם נתניהו לא יצליח לפורר את "כחול לבן" אחרי הבחירות. המועמד גנץ היה אמור לנער את השאלה בקלילות. משום מה המראיינת התעקשה, שמונה וחצי דקות לתוך הראיון הוא מלמל משהו על הרצון להקים ממשלת אחדות חילונית. המראיינים לא כל כך שמו לב. המשך לקרוא →

במערבולת הפוליטית המעט מאוסה יש שדני דברים ברמת ודאות גבוהה. הראשון הוא שלא תהיינה בחירות נוספות. בחירות 2019 ב' ינפיקו ממשלה חדשה. הערך של התחייבויות הקמפיין זול מאי פעם. הפוליטיקאים נמצאים במצב אידיאלי, הם יכולים להבטיח מה שהם רוצים. אחרי הבחירות הללו, באופן אולי חסר תקדים, יהיה עליהם לחץ ציבורי מסיבי דווקא להפר את הבטחותיהם. לא מעניין אותנו עם מי התחייבתם לא לשבת ואיזה תפקיד נשבעתם לקחת. תקימו כבר ממשלה ותנו לנו מנוחה.

עיקרון היסוד השני הוא המשך לקרוא →

תרחיש דמיוני על אחריותי בלבד.

בנימין נתניהו ישב עם חומר החקירה שהועבר לו לקראת השימוע. הוא חשב לעצמו: ברור שהחומר הזה יודלף, במקום שהכתב יבחר בעצמו קטעים שיציגו אותו כמוחלש ועלוב בדיוק לפני הבחירות, למה שאני לא אדליף? בקפידה נבחרו כמה קטעים בהם החקירה נראית קטנונית, תמלילים בהם בדיעבד החוקרים לא דייקו בעובדות, ספק אפילו התנשאו על ראש הממשלה. בקטע חקירה אחד מפקד יאח"ה חוקר אותו כמעט בחוסר כבוד על סוגיה שולית של מימון מסוק של חיל האוויר. ראש הממשלה נקטע שוב ושוב כשהוא מנסה להסביר את החזון המדיני מרחיק הראות שלו (יחסים עם הודו!). מאוחר יותר התברר המשך לקרוא →

יועז הנדל סיפר פעם על מה שעבר לו בראש כשר' ישבה מולו וסיפרה לו על מה שנתן אשל מעולל לה. 'למה, למה היא הייתה צריכה לספר את זה דווקא לי?' . הנדל ידע כבר כמה רע יהיה סופו של הסיפור הזה, הוא הבין שאם יעשה משהו עם דבריה של ר', דינו נחרץ, הוא יאבד את התפקיד העוצמתי שכה אהב בלשכת ראש הממשלה, אבל כמו גיבור קלאסי בטרגדיה יוונית, הוא לא יכול היה שלא לפעול. עניין של אופי. מכאן הדברים התגלגלו בדיוק כפי שחשש. הנדל עף משם בבעיטה. "אין לי אמון בך", הודיע לו נתניהו.

על מה שעשה אז יועז הנדל, יחד עם צבי האוזר (ויוחנן לוקר), מגיע להם להירשם המשך לקרוא →

הרב יעקב ראטה ביצע עבירות מין מחרידות בנערה בין הגילאים 8 עד 18. היא אזרה אומץ, העידה והוא נשלח ל 16 שנות מאסר. הפוליטיקאי יעקב ליצמן התעסק בזה לא מעט. לפני ותוך כדי שהחזיק בתיק הבריאות, תוך שהוא מפעיל לחצים על הפסיכיאטרים, שכפופים אליו ומחליטים בגורלו של ראטה.

ביום חמישי פרסמנו ב"מקור" תחקיר על מעורבותו של מחזיק תיק הבריאות ולשכתו לטובת עשרה עברייני מין מורשעים לפחות. בצעד לא בלתי יצירתי, פרסם ליצמן בערב השידור פרסומת מטעמו. "מי שעובר על עבירות מין", ליצמן מדגיש שם בטון קשוח "אין סליחה ומקומם חייב להיות בכלא". בעניין ראטה, למשל, ליצמן בכלל הביע עמדה בפגישות עם הפסיכיאטרים שנעשה לו עוול במשפטו. ליצמן התאמץ והשתדל כדי שראטה יקבל חופשות ארוכות יותר, זה הגיע עד לעימות נדיר בין משרד הבריאות לשירות בתי הסוהר.

הנרטיב הכללי של ליצמן הוא שהמעורבות שלו למען עברייני מין היא פשוט טיפול שיגרתי בפניות ציבור. בין חולי סרטן לחולים סיעודיים, השתרבבו להם גם כמה פדופילים ואנסים. זה קשקוש גמור. יותר מדויק, יש גרעין של אמת בכך שליצמן עוזר לפונים רבים, העזרה מוטה באופן משמעותי לטובת חרדים וסלבריטאים (בעקבות התחקיר פרסמו ח"כ בצלאל סמוטריץ והעיתונאי עמיחי אתאלי ציוצי שבח בזכות ליצמן. פנינו אליו והוא עזר לנו באופן נפלא, ללא שום קשר, כמובן, לזהות הפונה – ח"כ ועיתונאי פוליטי). האמת היא שיש קשר שתיקה עצום במערכת הבריאות סביב הפניות הללו. מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות, רופאים בכירים, כולם מכירים את היקף הפניות הבלתי נגמר של ליצמן ולשכתו לטובת אלו שהוא חפץ ביקרם, באמתלה של 'פניות ציבור'. ליצמן פשוט מצא דרך גאונית לתגמל את הקהל שלו. בסיפור של עברייני המין זה משולב בתרבות נוראית של חמלה ועזרה לעברייני המין והתכחשות והעלמה של הקורבנות. ראטה, למשל, השתחרר וחזר להיות רב של קהילה. כאילו לא קרה כלום. אגב,  לחסידות גור ולפוליטיקאי ליצמן יש עניין פוליטי בתמיכת הקהילה הקטנה הזאת בה ראטה הוא דמות מפתח.

מי שחייב לנקוט פה במעשה הוא היועץ המשפטי לממשלה. בעבר היועהמ"ש לממשלה מנע מינוי שרים לביטחון פנים כשהתנהלה חקירה בעניינם. כשהחלה החקירה נגד צחי הנגבי בנושא המינויים הפוליטיים, הוא השעה את עצמו מתפקיד השר לביטחון פנים, אבל הממשלה מינתה רק ממלא מקום. הוגשה עתירה לבג"צ. השופטים חשין ובייניש בדעת מיעוט אפילו חשבו שצריך לאסור על הנגבי לכהן כשר לביטחון פנים במשך מספר שנים, כדי שהחוקרים לא יחששו שאחרי שתסתיים החקירה הוא יחזור להיפרע מהם.

למחזיק תיק הבריאות ליצמן כפופים שורה ארוכה מאוד של פסיכיאטרים שהם עדי מפתח בפרשה. רובם היו נתונים, לכאורה, ללחצים של ליצמן ולשכתו לעזור למלכה לייפר, אותה חשודה בפדופיליה שאוסטרליה מבקשת להסגיר אליה. ליצמן אחראי על עד מפתח בפרשה, הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר קובי צ'רנס, על שותפו לחוות הדעת הבעייתית, ד"ר גדי ליובין, על שני הפסיכיאטרים שניסו לתקן את המעוות – ד"ר איגור ברש וד"ר דניאל ארגו, על הפסיכיאטרית שבדקה את לייפר במשך שנה וחצי, ד"ר יילנה דינרשטיין, על הפסיכיאטרית שקבעה שלייפר מתחזה, ד"ר וייסברוד וכן על כל הפסיכיאטרים שמטפלים בעברייני מין מורשעים והעידו בפרשה – ד"ר משה בירגר ויש עוד רבים אחרים. האם לא מן הראוי להרחיק את ליצמן מיכולת השפעה על כל העדים, שעלולים להכריע את גורלו? בסיפור הנגבי, קבע היועהמ"ש מזוז ש"מן הראוי שהנגבי לא יכהן גם בתפקיד מיניסטריאלי ביצועי אחר". זה לא אמור לחול על ליצמן?

למרבה הצער, נדמה שבתקופה בה אנחנו זקוקים יותר מתמיד ליועץ משפט אקטיבי, מנדלבליט מסתתר איפשהו. גם כאן הוא לא ממש שש להתערב. הנה כמה שורות מהשופט חשין בפס"ד הנגבי: "משלמדנו כי תרבות ה"לא ייעשה כן במקומנו" נחלשה ואנו דלונו עד-מאוד, האם לא ראוי היה כי המשפט ישמיע את קולו ברמה? כי קולו לא יהא אך כקולו של הפיקולו, "זך וטהור אך נבלע בהמולה"?"

המאמר פורסם ב"הארץ"