לרגע ניתן היה לחשוב שהגיבורים של משבר לאומי בריאותי יהיו רופאים, רופאות, אחים, אחיות, נלחמים בחדרי ניתוח על חייהם של מטופלים, מג'נגלים בין חולה לחולה, המשך לקרוא →

ביום שלישי בערב בני גנץ הלך לביתו של יאיר לפיד. הרעיון היה שגנץ יבקש מלפיד איזשהו פתח מילוט. טוב, בסדר, נמנה את מאיר כהן מ"יש עתיד" ליו"ר הכנסת, אבל תבטיח לי שאם אנחנו ניכנס לממשלה ואתם לא, אז הוא יתפטר. אולי נדחה את הבחירה ונשאיר בינתיים את עמיר פרץ כיו"ר הכנסת. גנץ איש נעים הליכות. לפיד יודע לארח. רוח הדברים עברה, כנראה לא בחדות הנדרשת. לפיד מצידו לא נתן לגנץ שום חבל. לא דחייה, לא התחייבות, נבחר את מאיר, אחר כך נדבר.

במשך חודשים ארוכים גנץ הסתובב עם התחושה ששותפיו למיזם הפוליטי לא ממש סופרים אותו, המשך לקרוא →

די בקלות אפשר לפזר ברחובותינו מצלמות עם טכנולוגיה לזיהוי פנים. זה יחסוך חיי אדם, ימגר בריונות, יפצח מעשי שוד ותקיפות אלימות. זה יעיל, זה חכם וזה נורא. מדינות דמוקרטיות מתרחקות מהעניין הזה. מנהיגים דמוקרטיים מבינים כי יש מחיר מסוים שאתה משלם כדי שלאנשים יהיה חופש פרט, פרטיות, שהשלטון לא יוכל לדעת בכל שנייה איפה הם היו ועם מי הם היו.

בלי שום בעיה אפשר לייצר מאגר מידע שוטף על כל בעל שנחשד אי פעם בתקיפה של אישתו. מאגר המידע יתריע כשהוא מתקרב אליה למרחק של פחות משני מטר, אולי יפעיל אוטומטית את המצלמה המשך לקרוא →

אתה באמת רוצה להאמין לו. מצב רגיש, חוסר ודאות, נושאים עיניים אל המנהיג, אבל מה לעשות – המסרים פשוט לא מחליקים בגרון. כל תנועת יד, כל עפעוף, הכול נראה כמו ההצגות הרגילות. כשהוא אומר "בלי ספינים" ו"להשיל את הציניות", צחוק בלתי רצוני מתחיל לבעבע. אתה נזכר בפעם ההיא – ממש לא מזמן – שהוא נשא נאום דרמטי לאומה על מצב חירום, שכולנו צריכים להתגייס עבורו, רק כדי להכניע את האולטימטום של נפתלי בנט. והפעם ההיא, ממש לא מזמן, אחרי מועד ב' של הבחירות שהוא שוב נתן את המבט המנהיגותי – לוחש הסוד שלו וסיפר שחייבים אחדות בגלל נושאים רגישים שבני גנץ מודע להם, תוך שהוא רומז לאיזו מלחמה אפוקליפטית קרובה עם איראן. נתניהו פשוט הגיע לשלב של הגבר הממש בוגדני. חלקנו לא יאמין לו שהוא סתם הלך לבית חולים, גם אם יביא אישור מרופא.
ויש גם בסיס רציונלי לחוסר האמון.
נתניהו נימק את הצורך בממשלת חירום בכך שיש הכרח להעביר תקציב חדש. מי מפריע לו להעביר תקציב? "כחול לבן" הרי יתמכו בכל תקציב.
ב 1:18 לפנות בוקר הודיע שר המשפטים של נתניהו על שיתוק ל 24 שעות של מערכת המשפט. משום מה ההחלטה הזאת לא שווקה יחד עם שאר הצעדים שנמסרו לציבור ב 21:00. נתניהו העביר את הצעתו הראשונה לממשלת חירום בטלוויזיה. לא ממש צעד בונה אמון. אחר כך נעלם. אתמול יצק לה תוכן ממשי. על הקורונה, מסתבר, אנחנו לא יודעים הרבה דברים, אבל יש לה ערך שלטוני מדיד. שנה. לפני עשרה ימים אנשי נתניהו הציעו ל"כחול לבן" ממשלת אחדות כשנתניהו מכהן את השנה הראשונה ואחרי זה שנתיים לגנץ. שבוע וחצי לאחר מכן, נתניהו רוצה להיות בשנתיים הראשונות. רק אחר כך גנץ.
כשהחלה האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, ראש הממשלה, אהוד ברק רצה לכונן ממשלת חירום לאומית עם יו"ר הליכוד, אריאל שרון. נתניהו רצה בחירות, להפיל את שלטון ברק. למה אז היה בסדר להתעסק בפוליטיקה ועכשיו לא? מה בדיוק באתגר הגדול שמציב הנגיף דורש ממשלת חירום? לא הייתה ממשלת חירום באוקטובר 73, לא הייתה במלחמת המפרץ ולא ב"צוק איתן". מישהו באמת מעלה על דעתו שנתניהו היה מדבר על 'ממשלת חירום לאומית' לו היו לגוש שלו היום 61 מנדטים?
כל מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה כוללת מחמאות עצמיות אינסופיות. העולם כולו לומד מאיתנו, אנחנו במצב הכי טוב, אחד הטובים. אוהדי נתניהו, מסתבר, קונים את זה. בשתי החזיתות הכי חשובות, כנראה, לניהול המשבר הזה, אנחנו דווקא מאחור. מחסור אקוטי במכונות הנשמה ומיעוט יחסי של בדיקות. הנביא נתניהו, שבנו מהלל על כך שבשבת שעברה הוא כינס ישיבות על הקורונה (איך הוא תמיד רואה לפני כולם…), לא דאג בזמן לשני המצרכים הללו. כן, הוא מופיע היטב בטלוויזיה וזה חשוב. בלי צחוק. בניהול משברים יש חשיבות גדולה לכך שמי שעומד בראש הפירמידה ימסור דיווחים קבועים לציבור. נתניהו עושה זאת היטב. האם הופעותיו הללו חשובות עד כדי כך שאסור להזיז אותו מההגה בזמן המשבר? בלי לחטוא בפסיכולוגיה בגרוש, נתניהו נוטה לפרנויות ותרחישי קץ. תמיד היה. הוא ראה פוטש בלתי קיים של לפיד – לבני – איווט ב 2013 והלך לבחירות. הוא דיבר על פוטש של גדעון סער וריבלין. נכונות לשקול בחיוב הפעלת האמצעים הטכנולוגיים הסופר חודרניים שבידי השב"כ כדי להתמודד עם נגיף הקורונה, נראית כמו הוכחה לא רעה לכך שהקברניט צריך להתחלף. ואחרי כל זה, נגיף הקורונה יכול להיות הנס של המערכת הפוליטית שלנו. ממשלת רוטציה של שנה – שנתיים – שנה נראית כמו פתרון, שאפילו יאיר לפיד לא יוכל לדחות בעת הזאת.

המשך לקרוא →

היועץ האסטרטגי של בני גנץ, ישראל בכר, התווה את הקמפיין האחרון. הולכים ימינה. ממצאי המחקר שלו הראו – יש דרך להביא 2 מנדטים מהצד השני, בתנאי ש"כחול לבן" יתרחקו מערבים. לא היה מו"מ עם הרשימה המשותפת (שקר), לא יהיה מו"מ, לא מכירים ערבים. שליש מבוחרי "כחול לבן", המשך לקרוא →

"יאיר הכניס את עצמו לראש וגם בראש של אביו שהוא המוח הגאוני – אני לא צוחק, זה לא מצחיק, אל תצחק, שהביא לניצחון בבחירות (2015)", משום מה החוקר שגבה את העדות מניר חפץ המשיך לצחוק. "יומיים שלושה אחרי הניצחון", המשיך היועץ חפץ לספר "ביבי כינס את הצוות הקרוב ביותר שעבד לצידו בניצחון בבחירות ואמר את המשפט המדהים הבא: יש עוד מוח אחד, חוץ ממני, שהביא את הניצחון הזה וכולנו הסתכלנו ימינה ושמאלה לראות מי המאושר". חפץ והחוקר שוב מתגלגלים מצחוק. " ואז הוא הרים את האצבע ככה ואמר: יאיר. הסתכלנו אחד על השני במבטים של תדהמה. מרגע זה ואילך, יאיר ייחס לעצמו את סרטון הערבים עולים על האוטובוסים".
רובנו מתייחסים לנוכחות של יאיר נתניהו כאל מכונת ציוצים מגעילה, אבל האמת שזה לא מצחיק וזה ממש רחוק מלהיגמר בציוצים.
"מיד אחרי הבחירות יאיר נתניהו הופך למעשה לציר המרכזי בכל המישורים. אישי, פוליטי וממלכתי", המשיך וסיפר חפץ לחוקריו. "יאיר בתהליך מדורג, השתלט לחלוטין על מדיניות ההסברה של אביו…יאיר הוא מאוד מאוד אובססיבי, הוא חוזר על מסרים עשרות ומאות פעמים עד שראשך נוטה להתפוצץ. זה רציני, אני לא מדבר עכשיו שטויות, אני רציני. והוא פשוט טימטם את הראש של שרה, אבל גם לאבא שלו זה כמו שטיפת מוח. אי אפשר להמעיט בדרמטיות של ההשפעה של מה שקורה בשביל זה. זה משתלט על הכול הדבר הזה. לא הייתה פרשת 4000 בלי יאיר"
למה יאיר התעסק דווקא עם וואלה, תהה החוקר
"אתה רוצה לשמוע מה אמרתי לאשתי בעניין הזה? שהוא מגה קוקו".
חפץ סיפר לחוקרים שההשפעה של שרה ויאיר באה לידי ביטוי, בין השאר, בהחלטה של נתניהו להשאיר אצלו את תיק התקשורת. עד המדינה השני, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה (מומו) פילבר, סיפר דברים דומים: "מבחינת יאיר ושרה, הם מינו אותי ושתיים – אצלהם אין מגבלות רגולטוריות. לדוגמא דרישתו של יאיר לסגור את ערוץ אל ג'אזירה ודרישת שרה לסגור את התאגיד ועכשיו לך תסביר שזה בניגוד לחוק".
לא הייתי חסיד גדול של נתניהו עוד לפני שיאיר הפך לשחקן בקבלת ההחלטות שלו. שנים היה קושי לשכנע כמה גברת נתניהו הופכת את ההחלטות של ראש הממשלה לא פעם לקרקס. תהליך היאיר-יזציה שראש הממשלה עבר, הפך אותו לממש מסוכן. נתניהו הבן נטול גבולות, מחזיק בעמדות ימניות קיצוניות ומצליח, מסתבר, שוב ושוב להשפיע על אביו. בחקירה, נתניהו האב ניסה להמעיט בהשפעת בנו.
"יאיר, אין לו מושג ירוק. הוא לא יודע כלום. שום דבר. הוא לא מבין בעניינים האלה, הוא לא קשור בעניינים האלה. יש לו ראיית עולם משלו והיא לא תמיד תואמת בלשון המעטה את ידיעת העובדות", נתניהו – מסתבר – מכיר היטב את בנו, אבל בדרך בלתי ניתנת להסבר – בדיוק כמו עם רעייתו –הוא נותן לאיש ש"ראיית העולם שלו לא תואמת את ידיעת העובדות" להשפיע עליו.
הנה מה שסיפר פילבר בחקירתו "קיבלתי שיחת נזיפה של ראש הממשלה עם כל הנושאים הלא מטופלים שיאיר ביקש לטפל בהם כמו אל ג'זירה וכו'". נתניהו, אם כן, התקשר למנכ"ל משרדו כדי לוודא ביצוע של הבקשות המוטרפות של בנו. למחרת, סיפר פילבר, נתניהו כבר נפנף את העניין בתנועת ביטול עם היד. אז זה התאגיד ואל ג'זירה וסגירת ערוץ 10 והחזקה בתיק התקשורת והסיפור של וואלה ובזק ובמקרה אחר, תגובה לאיזו הצהרה של ארדואן. שרה נתניהו – אם אפשר להגיד משהו לזכותה – בדרך כלל לפחות לא התערבה בנושאים מסוימים, בעיקר ביטחון ויחסי חוץ. יאיר מתערב בכול. מה יקרה אם נתניהו ינצח היום ויאיר ידרוש מאביו לפטר את היועץ המשפטי לממשלה? האם נתניהו יעשה תנועת ביטול או יביא הצעת החלטה לממשלה? למרבה הזוועה, אני באמת לא שולל את האפשרות השנייה.

המאמר פורסם ב"הארץ"

יואב יצחק כרגיל מתפרע עם כל מיני פרסומים מופרכים. את דעתי על התופעה המגונה הזאת והמוטיבציות שלה כבר אמרתי מספיק. בחומר החקירה של תיק 4000, תיק בזק – וואלה יש קטע מעניין שנוגע ליצחק. חוקר הרשות לניירות ערך, יריב עמיעד, על סמך החומר שליקט מהניידים של מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, מתעניין מה פתאום וואלה עזרו לאתר הזניח של יצחק והאם זה קשור לנתניהו. הנה הקטע במלואו:

החוקר יריב עמיעד: תגיד, נקודה נוספת, יואב יצחק… 

נחקר, אילן ישועה: כן.

חוקר, יריב עמיעד: שאול קשור אליו באיזה דרך? 

נחקר, אילן ישועה: יואב יצחק אה… 

חוקר, יריב עמיעד: יואב יצחק קשור גם לרוה"מ?  המשך לקרוא →

"לאחר שיוסר הצו תהיה רעידת אדמה במדינת ישראל", השר יואב גלנט הבטיח לכולנו. ובכן, לא רעידת אדמה ולא נעליים, בשפה העממית שסיגל לעצמו ראש הממשלה בשבוע שעבר. שיחות אשכנזי – מנדלבליט מציגות שני אנשים בכירים במצב של מבוכה. אשכנזי נשמע מעט פרנואיד, נלחם עם שר הביטחון ועם אלוף פיקוד הדרום. הפרקליט הצבאי הראשי מנדלבליט גם לא בשיאו. הוא נשמע קצת כמו עוזרו הבכיר של הרמטכ"ל ולא הסמכות השיפוטית העליונה בצבא. רעידת אדמה אין שם, עבירות פליליות גם לא.

בשבוע שעבר דרשה השרה מירי רגב המשך לקרוא →

בעת מתן העדות, עמוס רגב הוא עדיין העורך של "ישראל היום". החוקרים צריכים לדעת ממנו בעיקר עד כמה העסקאות המלוכלכות נתניהו ונוני מוזס תורגמו להחלטות בפועל ב"ישראל היום". מספר עותקים שהודפס, העיכוב בהוצאת מהדורת סוף השבוע. רגב מגיע נחוש לא להגיד כלום, החוקר קצת משחק לידיו כי הוא מרכז את רוב שאלותיו בקשר בין האדלסונים לעריכת העיתון ולתלונות מצד הזוג נתניהו על תכני העיתון. בידי החוקרים יש ממצאים חד משמעיים בנושא, אבל הצורך באישוש מצד רגב, נמוך והשאלות מספקות לו פתח מילוט. בכל זאת, רגב לא מתראיין שנים ארוכות. עדותו מאפשרת להבין קצת יותר איך הוא חושב.

עדות עמוס רגב 17.1.17

משפחת אדלסון הקימה את העיתון. אני מכיר היטב את דוקטור מרים אדלסון, אשתו של הבעלים. חצי קירבה משפחתית. האמא שלה ז"ל הייתה חברה הכי טובה של האמא שלי ז"ל. שתיהן ברחו כשיצאו מפולניה לפני השואה. מרים הייתה בת בית אצלנו. היא זוכרת אותי כתינוק. המשך לקרוא →

מעשים חריגים עושה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן בשבועות האחרונים. הוא מפנה מכתבי דרישה לפרקליטות לקבל החלטה בנושא ה"ממד החמישי". ארדן יודע שאין לו שום סמכות בעניין, שזה פוליטי, מכוער, מלכלך את התפקיד ובכול זאת, שולח. אחר כך, מתברר מדיווחו של גיא פלג בחדשות 12 אתמול, דחוף לו לכנס דיון על נושא חיסיונות של ראיות. מ 2015 זה לא היה דחוף. עכשיו כשצריך לחתום על תעודות חיסיון לחלק מהראיות במשפט נתניהו, זה מאוד דחוף. לא מתאים לו לארדן. הוא היה שר תקשורת אמיץ מאוד, בימים לפני שנתניהו איבד את זה. ניהל מלחמת חורמה בטייקונים, ניסה להגביל את השאיפות המונופוליסטיות של שאול אלוביץ, לצרוב מורשת כחלונית נוספת במשרד התקשורת. גם כשר לביטחון פנים הוא הלך עד הקצה בניסיון לא להתלכלך במאבק הביביסטי. לא, הוא לא היה שר שגיבה את המשטרה כשנתניהו השתלח בה בחריפות ודודי אמסלם העביר את המפכ"ל זובורים בועדה שלו, אבל אל מול הציפיות ממנו בבלפור, הוא שרף את עצמו לגמרי.

אפשר רק לדמיין מה עבד על ארדן כשנקרא לעדות בתיק 4000 המשך לקרוא →