ארכיון: רביב דרוקר

עמוד 1 מתוך 9212345...102030...לסוף »

"הקברניטים": חשיפת מסמך ההבנות בין רבין לפרס, יוני 95

10 במאי 2018
 

הרבה מילים נכתבו על החלטת יצחק רבין לבחור בערוץ אוסלו. טבעי. זו החלטה גדולה, שנויה במחלוקת ובעיקר חידתית. למה ראש ממשלה, שהעדיף את הערוץ הסורי, בחר ללכת באוגוסט 1993 להסכם עם יאסר ערפאת השנוא ועוד באמצעות הנתיב שנתן מקום של כבוד ליריבו השנוא שמעון פרס? כשהתחלנו את העבודה על "הקברניטים", שמענו (לא בפעם הראשונה) את ההסבר שרבין פחד מפרס. הליכה על הערוץ הסורי ואמירת 'לא' לאוסלו שקידם פרס, הייתה מכניסה את רבין לנתיב עימות פוליטי עם מספר 2 במפלגה. אנשים סופר הגיוניים כמו יעקב עמידרור, בזמן אמת ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מאמינים בכל ליבם בהסבר הזה.

אני מעולם לא המשך לקרוא

"הקברניטים": האם לפרס מגיע קרדיט על הסכם השלום עם ירדן? חשיפה מלאה של הנייר בין פרס לחוסיין

9 במאי 2018
 

ראש לשכתו של שמעון פרס, אבי גיל, פרסם ספר לאחרונה בשם "נוסחת פרס" (מומלץ בחום). בספר הוא מגולל את גרסתו למגעי השלום עם ירדן. דברים דומים הוא אמר גם בראיון לפרק על יצחק רבין של "הקברניטים" ששודר השבוע. בתמצית, טוען גיל, המשך לקרוא

אהרון ברק גמגם בהסבר, אבל צדק בהחלטה – פרשת המחיצה

7 במאי 2018
 

היה מפתיע לגלות שלאדם כל כך חכם כמו אהרון ברק אין תשובות מוכנות להתקפה בהפתעה של העיתונאי ניר גונטז'. גונטז' תקף את ברק על החלטתו לדבר בקמפוס החרדי של מכללת אונו, כאשר מחיצה מפרידה בין הסטודנטים לסטודנטיות. הגמגום של ברק נתן תחושה שאם לאיש שיודע לנמק כל דבר בעולם, אין תשובה, אז בטח זה מכיוון שבאמת אין דרך לנמק את זה.

האמת רחוקה מזה.

לפני עשר שנים לימד משפטים באותה מכללה ד"ר חנן גולדשמיט. בראיון שערכנו אתו הוא סיפר שכאשר העלה את השם אהרון ברק, עלו המהומים עצבניים מהסטודנטים ונציגם פשוט הודיע לו שהוא יכול ללמד מה שהוא רוצה, אבל הם, הסטודנטים, לא ילמדו את הכופר. המשך לקרוא

המעצר המיותר והפופוליסטי של מנהל מכינת בני ציון ואחד המדריכים

30 באפריל 2018
 

מנהל מכינת "בני ציון", יובל כאהן והמדריך אביב ברדיצ'יב היו חברים יחד עם מדריכים נוספים בקבוצת וואטסאפ. בהתכתבויות של אותה קבוצה, מסתבר, נמצאות העמדות שלו ושל שאר המדריכים הרלוונטיים בנוגע ליציאה לטיול הטרגי לנחל צפית. בשעות הנוראיות אחרי האסון, כהאן, ברדיצ'יב והנערים שניצלו היו ביחד, חיכו בעין תמר לחילוץ הסופי. הם נחקרו סמוך מאוד לזמן האסון. זו חקירה פשוטה למדי. מי החליט לצאת לטיול? מה הבדיקות שעשיתם לפני שיצאתם? מי מוסמך לאשר יציאה לטיול? האם יש צורך באישור משרד החינוך (נהלי משרד החינוך קובעים שכאשר תיכוניסטים יוצאים לטיול כזה, נדרש אישור והמכינה לא ביקשה ולא קיבלה אישור כזה) ומי החליט על שינוי התוואי מנחל צאלים לנחל צפית? בתום כמה שעות ברור שלחוקרים יש תמונה די מלאה על כל האירוע. למה צריך, אם כן, לבקש בבוקר לעצור את כהאן וברדיצ'יב ל 7 ימים (השופט קבע שייעצרו ל 5 ימים, לאור הסכמה שהושגה עם הסניגורים)? אי אפשר לשלוח אותם לבלות את הימים הנוראיים במעצר בית עם הגבלות על קשר אחד עם השני?

המשטרה רשמה בטופס בקשת המעצר שיש "חשש לשיבוש חקירה" ולתקשורת הודלף כי נמצאו "סתירות בעדויות". אני מעז להטיל ספק בשתי הקביעות הללו. איזה שיבוש חקירה יכול להיות במסכת עובדתית כל כך פשוטה? כל החבורה הייתה, כאמור, יחד שעות ארוכות אחרי האסון. באופן טבעי, הם דיברו על הטרגדיה שתטלטל את חייהם מעתה כל יום וכל לילה. מה בין זה לבין שיבוש? העמדות של כולם לגבי היציאה לטיול, כאמור, נמצאות בקבוצת וואטסאפ. כמה אפשר לשבש עכשיו?

בוא נניח שיש סתירות בעדויות. נניח שכהאן, למשל, לא זוכר שהוא היה שותף להחלטה לעבור מטיול בנחל צאלים לטיול בנחל צפית. איך זה מבסס עילת מעצר? אני גם מוכן להמר שמיום שישי ועד יום שלישי, בחמשת ימי המעצר שקיבלה המשטרה, כהאן וברדיצ'יב בקושי ייחקרו ואם ייחקרו זה רק כדי לרשום ביומן חקירות שנחקרו.

כדאי להזכיר מושכלות יסוד. מעצר אינו עונש. זהו כלי חקירתי. באסון ערד הייתה רשלנות נוראית. אנשים שילמו מחיר ובצדק. באסון גשר המכביה הייתה רשלנות זועקת לשמיים. אנשים הלכו לכלא ובצדק. מה בין זה ובין מעצר, חוץ מרצון פופוליסטי לספק דם לציבור הזועם?

משטרת ישראל, למרבה הצער, מאוד מחבבת מעצרים. לא פעם היא עורכת מעצר מטעמים לא ממש ענייניים, ביודעה שבזמן אמת אף אחד לא יוכל לבוא עמה חשבון, כי העובדות המלאות ידועות רק לה ומאוחר יותר, כשיתברר שהמעצר היה מיותר, זה כבר לא יעניין אף אחד. כך נעצרו, ללא שום הצדקה, אבי בניהו וארז וינר בפרשת הרפז. בסופו של יום לא הוגש כנגדם, כמובן, כתב אישום, אבל אף אחד במשטרה לא נתן את הדין על המעצר המיותר. כך גם נעצרו, הופשטו והושפלו אלדד יניב ומני נפתלי בפתחה של אחת ההפגנות בפ"ת. בכיר מאוד במשטרה אמר לי לאחר מכן, זה היה מעצר מיותר. הוא לא הצליח להסביר למה הוא לא דאג למנוע את המעצר בזמן אמת, או לפחות לבוא חשבון עם אלו שעצרו לאחר מכן.

המשטרה דווקא הוכיחה שיש מקרים שהיא יודעת להימנע ממעצר. את עו"ד שימרון ומולכו, כמו גם את מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (מרום) צ'ייני, לא עצרו בפרשת הצוללות, למרות העבירות החמורות בהם החשידו אותם. גם רשות ניירות ערך הוכיחה שאפשר לנהל חקירה בפרשת בזק בלי לעצור את שאול אלוביץ וסטלה הנדלר.

שופט המעצרים בב"ש, איתי ברסלר-גונן, היה אנושי מספיק כדי לא לאפשר לתקשורת לצלם את כהאן וברדיצ'יב ברגע הקשה שלהם. אין שום טעם במסדר הבושה הזה. לא מדובר בעבריינים, המעצר לא יהפוך אף אחד מהם לעד מדינה. האמת, אין צורך פה בעדים כאלו. מה שלא פחות מדכדך הוא שגם שאלת המעצר של השניים הפכה בדרך פלאית לשאלה חצי פוליטית. התנגדו למעצר יותר מדי מאלו שאיכשהו שייכים למה שאמור להיות המחנה הפוליטי של כהאן ותמכו בו יותר מדי אנשים שחושבים שכהאן הוציא את הטיול לדרך כי הוא ימני.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

קק"ל – שנתיים וחצי לתוך כהונת עטר, נעשו שינויים שרק מוכיחים צריך לסגור

16 באפריל 2018
 

לא רק ראשי זרועות הביטחון צעדו ב"מצעד החיים". הרדאר התקשורתי החמיץ את הנסיעה הכל כך לא חשובה של משלחת ענקית מטעם הקרן הקיימת לישראל. עשרות אנשים נסעו על חשבון הקרן, כנראה שיותר מ 100. חברי דירקטוריון, הנהלה, יועצים, יועצות, כולם נסעו לכמה ימים בפולין. למה גוף שעיקר ייעודו ייעור ופיתוח אדמות צריך לממן נסיעה כזאת לפולין? התשובה, כרגיל בקק"ל, היא למה לא. כסף יש הרי כמו מים.

לפני כמעט שנתיים וחצי התחלף השלטון בקק"ל. הוא התחלף לא מעט כי השלטון הקודם היה מושחת. לתפקיד יו"ר הקרן נכנס דני עטר. הציפיות לא היו גבוהות. עטר סוחב אתו שובל לא נעים של ידיעות ותחקירים. מצד שני, עטר הבטיח ניסים ונפלאות. הוא יכניס את מבקר המדינה לכל אגפי קק"ל, הוא יחיל על הקרן את חוק חופש המידע, יחזק את שומרי הסף, יעקור את הנורמות המושחתות. עבר מספיק זמן כדי לשפוט כמה מהדברים הללו קרו.

כנפי מבקר המדינה לא נפרשו על קק"ל. להגנת עטר ייאמר שבעניין הזה הוא דווקא ניסה וממשלת לוין – אלקין, בצעד אבסורדי, עצרה את זה. אם עטר באמת היה רוצה, הוא היה יכול לזמן את אנשי המבקר מיוזמתו ולבקש ביקורת. הוא לא עשה את זה.

בעניין חופש המידע, אין לעטר אפילו את התירוץ הזה. קק"ל מעולם לא החילה את החוק הזה על עצמה. הנורמות המושחתות של השלטון הקודם הצטמצמו, אבל הבסיס (של הריקבון) איתן. קחו, למשל, את נושא השליחים. קק"ל ממשיכה להחזיק רשת שליחים ענפה ולגמרי לא נחוצה ברחבי העולם. התירוץ הרשמי תמיד היה שהם מגייסים כסף ומחזירים את עלותם. זה קשקוש גמור, שלא לומר רמאות. ברבים מהמקומות אפילו אסור להם מעשית לגייס כסף. קחו למשל את שי בזק, פעם יועצו של נתניהו לענייני תקשורת. בזק מונה לפני שנים לשליח קק"ל בלונדון. כל אחד מכם היה רוצה את התפקיד הזה. זה עולה לקק"ל כ 100 אלף שקלים לחודש ותמורתם בזק לא צריך לעשות כמעט דבר. כסף אסור לו לגייס. זה ההסכם של קק"ל- ישראל עם קק"ל – בריטניה. חוץ משעמום נוראי, שום דבר לא מאיים עליו. הוא, כמובן, לא היחיד. לאחרונה נעשה דו"ח ביקורת על השליח של קק"ל בספרד. הדו"ח כתוב בשפה משעממת, המון מספרים, אבל מי שמבין מה קרה שם לא יכול לא להתגלגל מצחוק.

עסקן בשם מיכאל אדרי היה פעם סגן יו"ר קק"ל. ב 2006 הוא הפך לשליח קק"ל באמריקה הלטינית. שש שנים הוא כיהן בתפקיד החשוב ואז חזר לארץ. אחרי חודשיים נגמרה חופשת המולדת והוא יצא שוב לשליחות. להקים את סניף קק"ל בספרד. 4 שנים הוא כיהן בתפקיד. זה עלה לקק"ל, על פי הדו"ח – 4.5 מיליון שקלים. 2.5 מיליון שקלים עלתה רק שהותו של אדרי במקום ועוד 1.68 מיליון שקלים הוא קיבל מקק"ל (הרבה מהעברות הכספים נעשו ללא סמכות, לקק"ל לא הוגשו דו"חות, מדהים), בדרך כלל תחת ההנמקה שבאמצעות הכסף הזה הוא יקדם מתן תרומות לארגון. כמה תרומות הגיעו? ב 4 שנים –  928 אלף שקלים. גאוני, לא? אתה שם 4.5 מיליון שקלים כדי לקבל בחזרה פחות ממיליון.

עצם קיומו של הדו"ח הזה מבטא את העובדה שעטר גם עמד בהבטחה אחת שלו לפחות. הוא הביא שומרי סף בליגה אחרת. היו"ר הקודם, אפי שטנצלר, דאג שלא יהיו שומרי סף, שחלילה ינפיקו דו"חות כאלו. באותה נשימה צריך לומר, דווקא הימצאותם של שומרי סף ברמה יותר גבוהה מוכיחה כמה לקק"ל אין זכות קיום.

הבזבוז, השחיתות, הנהנתנות (עטר חובב גדול של נסיעות לחו"ל) הם הדנא של הארגון הזה ולא משנה כמה יעילים יהיו שומרי הסף וזאת מהסיבה הפשוטה שאין לקק"ל זכות קיום. אין שום סיבה שיתקיים, אין בו צורך אמיתי ובהיעדר צורך כזה תמיד תישאל השאלה – למה לא להוציא את הכספים העצומים שבקופת הארגון על עוד תנאים מיטיבים לעובדים המפונקים למדי של קק"ל, על איזה שליח שיתפנק בלונדון או על נסיעה ל"מצעד החיים"? זה הרי ממילא לא בא על חשבון שום דבר הכרחי שעושה הקרן.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

ראיון עם קלינטון – לשאול את מה שמציק לי או מה שמעניין את הציבור

13 באפריל 2018
 

הייתי בקונפליקט אישי לא פשוט. שנים רציתי לפגוש את הנשיא ביל קלינטון. שנתיים רק נמשך המאמץ לארגן ראיון כזה לסדרה "הקברניטים". כבר התייאשנו. כל המתווכים העלו חרס. יועצו של קלינטון הפסיק לענות למיילים ואז יום אחד – קלישאתי ככל שזה נשמע – הוא שאל במייל אם אני יכול להגיע תוך שבוע.

אז בדרך לניו יורק – אחרי כל המאמץ הזה – האם לשאול אותו את השאלות שיותר מעניינות, כנראה, את הציבור? השאלות שהן חלק מהסדרה אותה אנחנו מתחילים לשדר, או שלנצל את ההזדמנות כדי לשאול אותו את השאלות שתמיד הטריפו המשך לקרוא

האלגוריתם של לפיד במשבר זהות

9 באפריל 2018
 

מערכת ההפעלה הלפידית לא חוותה משבר כזה. אפשר רק לדמיין את האלגוריתם של מחולל התגובות מנסה לייצר בשם יאיר לפיד תגובה קוהרנטית למשבר מבקשי המקלט. מצד אחד, אלו מסתננים ומסתננים צריך לגרש. קל. אי אפשר להביא קולות של ימין רך כשעומדים לצידם של שחורים המשך לקרוא

צנזור ההודאה בתקיפת הכור הסורי – זה לא היה ענייני כשצנזרו, האם זה היה נקי כשהתירו?

26 במרץ 2018
 

"כשהביאו לי את הידיעה של דרוקר, לא נפלתי מהכיסא", אף פעם לא שמחתי יותר ממישהו שגימד את חשיבות הידיעה שלי.

בפעם הראשונה שניסינו לאתגר את הצנזורה בסיפור הכור הסורי, אהוד אולמרט עוד היה ראש ממשלה. חדשות 10 ואני הגשנו לאישור הצנזורה ידיעה מצומצמת שעסקה בטענות שהטיחו 'שרים בקבינט' כלפי התנהגות שר הביטחון אהוד ברק בחודשים שקדמו לתקיפה. הצנזורה פסלה. ערערנו. המומחה המרכזי שבא לדבר בפני הפורום שמוסמך לדון בדבר, היה ראש אמ"ן, באותה תקופה, עמוס ידלין. ידלין אחראי על הציטוט בפתח המאמר הזה. המשך לקרוא

אחרי 2 עתירות לבג"צ – הפצצת הכור הסורי נחשפת

21 במרץ 2018
 

איראן רחוקה כ 1600 ק"מ מישראל וגם בנקודות הכי מתקדמות של הפרויקט הגרעיני שלה, הוא היה רחוק, כנראה, כשנה מאגירת חומר שיספיק לפצצה ראשונה. הכור הגרעיני בדיר א זור, סוריה, היה רחוק כ 450 ק"מ מישראל בלבד והיה במרחק של חודשים ספורים מהפעלה. על תכנית הגרעין האיראנית מדברים פה באימה עשרים שנה רצוף. על הלילה שבין ה 6 ל 7 בספטמבר 2007, הלילה בו ישראל השמידה את הכור הסורי והרסה אותו (ולא הודתה בכך עד הבוקר), לא מדברים כמעט בכלל . את ההשוואה לאיראן עשה בפניי אהוד אולמרט, ראש הממשלה בזמן הפצצת הכור, כשראיינו אותו על כך כבר באוגוסט 2014. אולמרט ערך עוד השוואה מעניינת נוספת. ב 1981 מנחם בגין הורה על הפצצת הכור העיראקי. לעיראק, הזכיר אולמרט, לא הייתה שום דרך אמיתית להגיב כנגד ישראל. לסוריה ב 2007 היו אלפי טילים שמסוגלים לפגוע בכול נקודה בישראל, כולל יכולת דיוק לא רעה ונשק כימי. המשך לקרוא

כחלון – פראייר שימושי

12 במרץ 2018
 

את בנט קל להבין. מה ליברמן עושה בסיפור הזה –  שקוף. ההתנהגות של גפני ודרעי צפויה.  מה לעזאזל עושה שר האוצר כחלון?

יו"ר הבית היהודי מזמן הבין שעל ציר הימין – שמאל הוא לא יצליח להתבדל מנתניהו. כמה שלא יילך ימינה, ביבי יבוא ויישב לו על הבלטה. הכשרת מאחזים? נתניהו בעניין. התנחלויות חדשות בשטחים? ביבי זורם. סיפוח? למה לא. בנט החליט לנסות הפוך. להיות ביבי, אבל נורמלי, ממלכתי, אחד שמברך את דוד גרוסמן על פרס ישראל, מכה על חטא בפייסבוק, שאולי היה שותף לשיח מקטב. כמו ביבי המשך לקרוא

עמוד 1 מתוך 9212345...102030...לסוף »