אחרי שנים שלא אמר "לא" למצלמה, ארקדי גיידמק מסרב עכשיו לדבר עם עיתונאים. האימפריה שלו מתרסקת, בארץ כבר לא נשאר ממנה הרבה והוא מרגיש שדפקו אותו. מי דפק? בעיניו, כמעט כולם. ל"חדשות 10" הגיעו מסמכים רבים שמספרים על מה שפך ארקדי את הכסף שלו. חלקם בהחלט יכולים להצדיק את התחושות שלו. מצד שני, מי שניהל את עסקיו כמו שארקדי ניהל, לא יכול להתפלא שהפך לפראייר הגדול ביותר של המשק הישראלית.
בית"ר ירושלים
ב – 18 באוגוסט 2005 הגיע גאידמק ללשכת אהוד אולמרט, שמונה זה מקרוב לשר אוצר. זהו יומו השני של הפינוי בכוח מגוש קטיף. גאידמק לא ממש התעניין בגוש קטיף. הוא רצה לקנות בנק וחשב שפגישה עם אולמרט תעזור לו לקבל רישיון מבנק ישראל. במקום רישיון, אולמרט נידב אותו לתרום 400 אלף דולר לקבוצת הכדורגל של בני סכנין. בדרך חזרה מירושלים ארקדי קיבל טלפון כועס ממוסקבה. רב יהודי אמר לו "הדיווחים פה הם שבזמן שמפנים יהודים, אתה תורם לערבים". על המקום, ארקדי החליט שהוא יתרום גם ליהודים.
מתוך שיחה עם השר לשעבר שמואליק אביטל, מעורב בעסקת בית"ר ירושלים:
"התקשרו אליי ואמרו: "שמוליק, אם אתה פנוי, תקפוץ". קפצתי למשרדים שם ונכנסתי – מהומת אלוהים. אחרי חצי שעה אני רואה שההיסטריה מעל לממוצע".
והנה מה שמספר לנו עמוס מיימון, ייצג את גאידמק בעסקת בית"ר י-ם:
"הסברתי לאביטן שהאיש רוצה לתרום כסף".
שמואליק אביטל:
"ואז אמרתי: "תגידו, ממה שאני מתרשם, ממה שסיפרתם לי, יש מקום שהוא יתרום גם לבית"ר או משהו?" "
עמוס מיימון:
"חשבנו אגב גם לתרום להפועל תל אביב, אבל משום מה הטלפון שם כל הזמן תפוס היה".
שמואליק אביטל:
"ותוך 17 דקות הכינו מסמך שבו ארקדי לוקח 60 אחוז ואצל החבורה נשארים 40 אחוז. לחצו ידיים, הכל על הכיפאק".
ארקדי ובעלי בית"ר משרבטים במהירות חוזה וחותמים. כך נמכרה בית"ר.
עמוס מיימון, ייצג את גאידמק בעסקת בית"ר י-ם:
"התבקשתי להופיע אצל מר אולמרט".
פה מתחיל החלק המוזר באמת בסיפור. אולמרט מזמין את הצדדים לעסקה, למרות שהיא כבר נסגרה.
עמוס מיימון:
"בשלב זה אני כבר לא הייתי בתמונה, כי הרי ביקשו ממר (אורי) מסר שיעשה זאת".
אולמרט מציע שמסר ייצג את גיידמק. ארקדי מסכים. אולי הוא מרגיש שאי אפשר לסרב לשר אוצר.
עמוס מיימון:
"הוא הציע את מסר. הוא אמר: "תשמע, מסר כבר טיפל בעניין הפועל ירושלים. מסר כבר אתה מכיר אותו והוא מכיר אותו". זאת אומרת הוא הציע שאולי מסר יעשה את העניין הזה של ה…"
כך או כך, פחות משבועיים אחר כך, ארקדי קונה סופית את בית"ר תמורת 23 מיליון שקלים וחצי. הוא נשאר עם לא מעט משקעים על שכר הטרחה שהיה צריך לשלם בדרך. לעו"ד עמוס מיימון הוא שילם חצי מיליון דולר, על שתי פגישות ועוד שבועיים שהוא השתתף במשא ומתן. גם לאורי מסר ומאיר פניג'יל הוא משלם מאות אלפי דולרים. יש לו עוד טענות על דברים שהוחבאו ממנו, לדבריו, בעסקת בית"ר, אבל כל זה לא מפריע לו לשפוך על בית"ר תקציבים שלא נראו פה אי פעם. כמעט 200 מיליון שקלים לשנה.
הנה דוגמא קטנה. החוזה של המאמן יצחק שום. בעונה הנוכחית בית"ר צריכה לשלם לשום 3 מיליון שקלים. רבע מיליון שקל לחודש. בשנה הבאה היא תצטרך לשלם לו 3.7 מיליון שקלים. אולם קצת יותר משלושה חודשים אחרי שהחוזה נכנס לתוקף, ארקדי פיטר את שום. לפי החוזה, בית"ר תצטרך לשלם לו את כל הכסף. בעולם הכדורגל זו נורמה מקובלת. מה שפחות מקובל זה החוזה של דובר הקבוצה, עודד זרגרי.
בתחילת אוגוסט השנה בית"ר מודחת בבושת פנים מליגת האלופות. ארקדי משתולל מכעס. התקשורת מלאה בידיעות על רצונו לפטר את ההנהלה, הצוות המקצועי ולקצץ בהוצאות. בדיוק באותם ימים, היו"ר אלי ארזי, מחתים את הדובר על חוזה לשנתיים. 27 אלף שקלים לחודש, רכב ופלאפון. אה, כן. החוזה לשנתיים ולא ניתן להתרה. חודש לאחר מכן, ארקדי מפטר את ארזי וכל הצוות המקצועי, לרבות זרגרי. לפי החוזה, בית"ר תצטרך לשלם לו את הכסף בשנתיים הקרובות.
ביקור חולים
באוגוסט 2007 רכב גאידמק את בית החולים "ביקור חולים" שבירושלים. ביה"ח נמצא אז בכינוס נכסים, ארקדי חולם על רשות עיריית ירושלים, והופך למלאך הגואל של ביה"ח, שמקושר מאוד לקהילה החרדית. יו"ר הועד המנהל של העמותה שמפעילה את ביה"ח התמנה מקורבו של גאידמק באותה תקופה, דודי זילברשלג.
מתוך ראיון עם דודי זילברשלג בתכנית "לונדון את קירשנבאום":
"לא היה מפעל שאני פניתי אליו בשנתיים האחרונות, ואני מדבר בהיקפים של קרוב ל-2 מיליון דולר, שפשוט האיש לא נעתר".
מר זילברשלג הוא איש שיווק ידוע במגזר החרדי. מסמכים שהגיעו לחדשות 10 מגלים, כי בפברואר 2008 עוברים 1.5 מיליון שקלים מביה"ח לחברה בשם "מפעל חיים". זילברשלג ואשתו הם בעלי מניות בחברת "מפעל חיים". בהנהלת ביה"ח מתחילות להתעורר שאלות: "לאן הועבר הכסף?" "איך יכול להיות שיו"ר ביה"ח שותף להעברת סכום כזה לחברה בה יש לו מניות?"
זילברשלג מסביר כי החברה שלו היא חברה לתועלת הציבור והוא אינו מרוויח מכך דבר, ושהכסף נועל לגיוס תרומות. לשאלתנו הוא אומר שב-10 חודשים שחלפו מאז שהועבר הכסף, גויסו רק עשרות אלפי יורו בגרמניה, אבל שהם עובדים על הקמת מערך תרומות בארה"ב. זילברשלג גם טוען באזננו שהוועד המנהל של ביה"ח אישר את העברת הכסף לפני העברתו. המסמכים שבידנו מגלים אחרת. לפי המסמכים, הוועד אישר זאת רק בדיעבד, ב-27 במרץ 2008, יותר מחודש אחרי שהועבר הכסף.
יש עוד כל מיני העברות כספים פזרניות מביה"ח הכושל, למשל, תשלום קבוע לעו"ד אורי מסר של 7,000 דולר לחודש. יחסית לגאידמק זה קטן.
אוסיף, טיב טעם, ויליגר
לפני שנה ארקדי נקלע לקשיים כלכליים. הוא הלך לאיש העסקים צבי ויליגר וסגר איתו על הלוואה לחודש של 30 מיליון שקלים. ההלוואה מבטיחה לויליגר פיצוי לא רע: 784 אלף שקלים לחודש וקנסות קשים למקרה של איחור בהחזרת ההלוואה. התקשרנו לויליגר והוא טוען שאינו זוכר מתן הלוואה כזאת. תהינו באוזניו איך אפשר לשכוח הלוואה בסדר גודל כזה? ואז הוא נזכר. הוא טען שהלווה את הכסף לבקשת ארקדי, ושהוחזר לו רק אחרי שמונה חודשים. הסיפור הקטן הזה מייצג במידה רבה את סגנון העסקים איך נאמר, מוזר, של ארקדי. הוא גם משקף את הנכונות של אנשי עסקים סביבו לנצל את אותו סגנון מוזר לצרכיהם. כמו למשל את בעלי "טיב טעם", רשת המרכולים הלא כשרה.
שני בעלי "טיב טעם" מזומנים יום אחד ביוני לביתו של גאידמק בקיסריה. הם שוהים שם כמה שעות, אבל רק רבע שעה מדברים ביזנס, וברבע השעה הזאת ארקדי מחליט לשלם להם מאלה מיליון דולר על החברה. כמעט כפול מערכה הבורסאי. באוטו, בדרך חזרה, הם קצת מתוסכלים. יכולנו להוציא ממנו עוד 50 מיליון דולר. ימים ספורים אחר כך ארקדי מתחרט. שוב הבעלים מזומנים לקיסריה, הפעם הם מלווים בין השאר בעורכת דין בכירה. כשהיא מנסה לדבר, ארקדי משתיק אותה: "כשארקדי מדבר ביזנס, נשים החוצה" אמר ארקדי וסילק אותה מהחדר.
אבל העסקה הכושלת מכולם, ללא ספק, מגיעה חצי שנה לאחר מכן וגם היא עונה על אותו דפוס מוזר.
באפריל 2007 ארקדי גאידמק מגיע למשרדי חברת הבנייה "אוסיף" בהרצליה. הוא נכנס לחדר הישיבות של ההנהלה, מתרשם, ומחליט לקנות את החברה בכפול מערכה הבורסאי ומשלם 600 מיליון שקלים. שנה וחצי לאחר מכן הוא מוכר את אותה חברה בחצי מיליארד שקלים הפסד.
מתוך שיחה עם השר לשעבר שמוליק אביטל, מעורב בעסקת בית"ר י-ם:
"הייתה איזו קלות בצד של בדיקת הדברים".
עמוס מיימון, ייצג את גאידמק בעסקת בית"ר ירושלים:
"ראו בו פרה נחלבת, וככל שהוא הסתבך יותר, מבחינתם טוב יותר. עכשיו אתה כבר נמצא במקום שבו כל אחד יורה בך חופשי, העיקר שיגיע הכסף".
שמוליק אביטל:
"אנשי עסקים מהסוג הזה שהשורה התחתונה: "יש לי, ואני רוצה לחתוך". על מה אתה מדבר? כמה? נראה לי, לא נראה לי, נחתוך".
רדיו 99
במאי 2006 רוכש גאידמק תחנת רדיו אזורית, לא מאוד משמעותית בשם "רדיו 99". כהרגלו הוא לא טורח לבקר במקום לפני הרכישה ונשאר בדיעבד עם הרבה מאוד טענות על מה שמכרו לו.
מתוך דברים שאמר לנו גיא מרוז, שדר ברדיו 99:
"שמעתי בהתחלה, כשנורא קטלו את זה שאני הולך לעבוד אצל גאידמק, שאני נורא הייתי שמח לעבוד ברדיו של יוסי ביילין, אבל אין לו רדיו, ליוסי ביילין".
מהר מאוד המנהלים שממנה ארקדי מתחילים לאסוף כוכבים. הם משלמים להם משכורות גבוהות בכמה רמות מכל תחנת רדיו אחרת. לפי המסמך שהגיע לחדשות 10, ונכון לאוקטובר השנה, גיא פינס למשל עולה לתחנה 74 אלף שקלים לחודש, עבור הפקת תכנית תרבות יומית שהוא גם מגיש פעם בשבוע. עלות שכרה של ורדה רז'יאל-ז'קונט, היועצת הרדיופונית, עומד על 82 אלף שקלים בחודש. רזי ברקאי היה יכול רק לחלום על זה.
בחזרה לראיון עם גיא מרוז:
אני יכול להגיד שגם בערוץ שאני עובד בו יש בעלים. ולבעלים יש אינטרסים. גם אנחנו מרוויחים משכורות ומשכורות גבוהות. הטענה היא שברדיו 99, לעומת תחנות רדיו מקבילות שילמו הרבה יותר כסף. זאת אומרת, תכנית הרדיו של גיא ואורלי, למשל, עלתה ברדיו 99 100-120 אלף שקל.
אני לא עבדתי ברדיו בחיים, חוץ מגלי צה"ל. אז שלוש וחצי שנים עשינו, אורלי ואני, את אותו הדבר בהתנדבות. אני לא יודע כמה מרוויחים ברדיו אחר. אני כן שמעתי שמועות. שמעתי כמה כסף עלה להביא את מיקי ויעקב לערוץ 10 כשערוץ 10 עשה את המהפך הראשוני שלו. שמעתי כמה כסף גבי גזית לקח כשהוא עבר מ"קול ישראל" ל"רדיו ללא הפסקה". אני באמת, אני לא כל כך מבין בתחום. זה הכסף שהוצע לנו. אנחנו לא מתביישים בכסף שהרווחנו. עשינו עבודה באמת נורא קשה במשך שנה, ואתה יודע, עזרנו למלא אנשים. אני נורא שלם עם זה.
מרוז ווילנאי, כמו גם פינס וז'קונט, לא ממש צריכים להתעסק עם ארקדי בכובעיהם האחרים. אבל יש לרדיו 99 כוכבים אחרים, שכן אמורים להתעסק בו. עורך "גלובס" למשל, חגי גולן, עולה לרדיו עפ"י המסמך חמישים אלף שקלים לחודש על תכנית יומית כלכלית. גלובס נדרש לסיקור אינטנסיבי של ארקדי. גולן טוען: "אין שום קשר. גלובס עשה חיים קשים לארקדי". העיתונאי עמנואל רוזן עולה לרדיו 50 אלף שקלים בחודש על תכניתו השבועית ביום שישי.
רדיו 99 גם חתם על הסכם עם חדשות 2, חברת החדשות של הערוץ השני. ההסכם כולל סעיף יוצא דופן בעולם התקשורת. כתב של חדשות 2 שעולה לשידור באחת מתוכניות רדיו 99 יקבל כסף מהרדיו שבבעלות איש עסקים שחדשות 2 מסקרים. הסכומים שמקבל כתב עבור כל שידור הם נמוכים, ועומדים על מאות שקלים בודדים. עם זאת, ברוב בגדול של המקרים, עיתונאים של כלי תקשורת אחד שעולים לשידור בכלי תקשורת אחר, לא מקבלים כסף על כך.
הנה מה שאמר לנו עמנואל רוזן, שדר ברדיו 99:
"אני עבדתי שבעה חודשים בתחנה בזמן שהיא הייתה בבעלותו של גאידמק. במהלך שבעת החודשים האלה מתחתי עליו שלוש פעמים ביקורת חריפה בשלושה נושאים שונים, כולל פעם אחת השתמשתי אפילו בביטוי "טיפש", וכיניתי את דבריו "ילדותיים" ו"מגוחכים" ".
גיא מרוז:
"אני אומר לך עם יד על הלב. מעולם לא היה חופש עיתונאי כל כך גדול כמו שלנו היה ותנאים הכי טובים. זאת אומרת עשרה אנשי צוות עובדים על התכנית הזאת, אתה יודע, מתחלקים על כל השבוע, אושר גדול".
עמנואל רוזן:
"יש לי תחושה, בוא נאמר שבערוץ 10 היו מתקשים למתוח ביקורת דומה או אפילו מרוככת יותר על בעלי הבית שלהם. אני חושב, רביב, מי כמוך יודע שאת הבעיות של אתיקה בעיתונות ועיתונות חופשית ונטולת פניות, צריך כנראה לחפש במקומות אחרים".
אנחנו שמענו על מקרה אחד בו גאידמק כן התערב בניהול של רדיו 99. בתחנה משדרת העיתונאית אופירה אסייג תכנית ספורט פופולארית מדי יום. אסייג עולה לרדיו מאה אלף שקלים בחודש, ושותפהּ להגשה, הכדורגלן אייל ברקוביץ, עולה מאה עשרים אלף שקלים. אסייג נחשבת מקורבת לגאידמק, היא לא פעם דיברה בשבחו ברדיו, ומעולם לא ראתה ניגוד עניינים בין תפקידה כמגישת תכנית ספורט לקרבתה לאחד האנשים החשובים ביותר בתחום הספורט בישראל.
מתוך דברים שאמרה אופירה אסייג, שדרית ברדיו 99, ארכיון:
"שאלו אותי באחד הראיונות אם אני רוצה להגיע לפוליטיקה אז אמרתי שאם אני אלך, אני אלך למפלגה של… ברור, גאידמק, וכן. להיות שרת הספורט זה רע?"
לפני מספר חודשים אסייג הסתכסכה עם המנהלת של רדיו 99. מיד לאחר מכן הורה גאידמק לפטר את המנהלת. זה כבר היה תחילת הסוף שלו ברדיו 99, והוא מכר את אחזקותיו.
מתוך שיחה עם השר לשעבר שמוליק אביטל, מעורב בעסקת בית"ר י-ם:
"פראייר? פראייר זה לא מילה".
יוסי מילשטיין
יוסי מילשטיין נראה מבחוץ כמו האיש הקרוב ביותר לארקדי גאידמק. המוציא והמביא. קרבתו לגאידמק, כך לפחות היה נדמה, הפכה אותו גם לאיש מאוד עמיד. בית נאה בהרצליה פיתוח, מכונית מפוארת, המון דאווין. עד שהחגיגה נגמרה. אחרי הכישלון הגדול בבחירות בירושלים, פיטר ארקדי דרך התקשורת את מילשטיין. היום מתגורר מילשטיין בבית אמו בתל אביב. הוא מספר שהוא מחפש בית. אנחנו יודעים לספר שלמילשטיין יש חובות, ויש כנגדו תיק בהוצאה לפועל. הוא מוגדר כחייב מוגבל באמצעים. המשמעות היא שאינו יכול לפתוח חשבון בנק חדש, אינו יכול להחזיק בפנקס צ'קים או כרטיס אשראי. מילשטיין מאשר את העובדות, ומסביר שעדיף להיות נאמן לעצמו מאשר לעשות מיליונים.
גאידמק כבר לא מלווה ביועץ התקשורת מילשטיין. למעשה, הוא הפסיק כאמור לדבר עם עיתונאים, אבל אנשים שקרובים לו מספרים כי בחודשים האחרונים הוא כבר לווה כסף מכל גורם אפשרי, כולל כאלו שלא כדאי לא להחזיר להם את הכסף. האנשים הללו הם כנראה הדאגה האמיתית שלו בימים אלה.
תגובות
תגובת לשכת ראש הממשלה:
גאידמק החל את פעילותו בקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. שם נוצר הקשר בינו לבין עו"ד אורי מסר, ולראש הממשלה אין כל קשר לכך.
תגובת עו"ד אורי מסר:
ההתקשרות בין עו"ד אורי מסר לארקדי גאידמק החלה בעניין קבוצת הפועל י-ם בכדורסל, שקדמה לעסקת הכדורגל של בית"ר י-ם. מר גאידמק קיבל את עצתו המקצועית של עו"ד אורי מסר בנוגע לאופן עסקת בית"ר י-ם ועל כן שכר את שרותיו. בעסקה זו שולם שכר טרחה בהתאם לשעות העבודה, למורכבות העסקה ולהיקפה כמקובל.
מאשר ל"ביקור חולים", הנהלת עמותת "ביקור חולים", שהנה עמותה עצמאית, שכרה את שרותיו המשפטיים של עו"ד אורי מסר לשלבי ההקמה של ביה"ח.
תגובת עודד זרגרי:
אין כל קשר בין החתימה על החוזה שלי לדיבורים על עזיבה אפשרית של ארקדי והוא נחתם כתוצאה משביעות רצונו של היו"ר ארזי מתפקודי במשך השנתיים שלפני כן.
תגובת דודי זילברשלג:
הייתה החלטה של ועדה לגיוס משאבים בה חברים שני חברי ועד מנהל ואני, שאישרה את העברת הכספים טרם אישורם.
תגובת צבי ויליגר:
הייתי בין הבודדים שהסכימו לעזור לגאידמק. עזרתי לו ולא ניצלתי אותו.
תגובת גיא פינס:
הסכום המדובר משולם לחברת ההפקה בה אני שותף ולא לי אישית ומיועד להפקת תכנית התרבות היומית.
תגובה מטעמה של ורדה רזיאל ז'קונט:
התשלום באוקטובר אינו התשלום הקבוע, אלא מגלם חוב של התחנה לגברת ז'קונט.
תגובת חדשות 2:
חברת החדשות סיפקה שרותי הפקת מהדורות חדשות לרדיו 99. מעולם לא היה קשר בין חברת החדשות ועובדיה לבין הבעלים של התחנה. כל ההתקשרות הייתה מול החברה, שקיבלה את רישיונה ממועצת הרשות השנייה, שגם מפקחת על שידוריה.
תגובת יוסי מילשטיין:
אכן היה לי תיק בהוצאה לפועל אבל סגרתי אותו לפני חמש שנים והדבר עוד לא התעדכן.
תגובת חגי גולן:
לגלובס היה בעבר הסכם לשת"פ תוכני עם רדיו 99. כל ההסדרים הכספיים סוכמו בין גלובס לרדיו 99, והנתונים כפי שהועברו בפנייך אליי אינם נכונים. מצב זה אינו שונה כלל ועיקר, מההופעה שלך ושל עמיתך, עפר שלח, בהנחיית אירוע מסחרי בתשלום השבוע. אני מניח שכפי שבגלובס נהוג ומופקד לייצר הפרדה מוחלטת בין הפעילות המסחרית לזו התוכנית, כך גם נעשה במקרה שלכם.