אובמה אומר – ביבי סילף את עמדתי. ביבי אומר – הצעת אובמה מסכנת את קיום ישראל. על הצעת אולמרט אומרים שהייתה הנדיבה ביותר, אבל גם על הצעת ברק אומרים שהייתה הנדיבה ביותר. בסוף, הכל מספרים, הבדל (לא גדול נורא) במספרים, באחוזים, בשטח. הנה מדריך קצר לנוסחאות האמיתיות של השחקנים המדיניים.
נוסחת ברק יולי 2000:
67 + 9, יחס 1:9
לא, זו לא סינית. זו הצעת ברק הסופית בקמפ דייויד. מדינה פלשתינית בגבולות 67, כאשר ישראל מספחת את גושי ההתיישבות בהיקף של 9 אחוזים לשטחה. זו ההצעה שנוהגים עדיין לכנות ה"נדיבה ביותר" שהוצעה לפלשתינים, למרות שהיום כל השחקנים המרכזיים יודעים שעובדתית היא לא הייתה הנדיבה ביותר ומהותית, לא היה סיכוי שערפאת יקבל אותה ובצדק, מבחינתו.
1:9 – הוא יחס חילופי השטחים שברק היה מוכן לו בקמפ דייויד. עד קמפ דייויד בשנת 2000, ישראל לא הייתה מוכנה לשמוע על חילופי שטחים. בועידה עצמה, קלינטון הוביל את הרעיון הזה. ברק הסכים, בתנאי שזה יחס ממש רחוק. 9 אחוזים סיפוח, אחוז אחד פיצוי.
נוסחת קלינטון, דצמבר 2000
67 + 4.5, יחס 1:2:25
הצעת קלינטון ליישוב הסכסוך מדצמבר 2000. זו ההצעה עליה מדברים כולם כמתאר האפשרי המרכזי (אולי היחיד) להסכם בין הצדדים. ההצעה המדוייקת אמרה – ישראל תיסוג לקווי 67 ותספח את גושי ההתיישבות בהיקף של בין 3 ל 6 אחוזים משטחי יו"ש (בממוצע 4.5 אחוזים). בתמורה תפצה ישראל בשטח של בין 1 אחוז ל 3 אחוזים משטחי ישראל הריבוניים (בממוצע 2 אחוזים). הצעת קלינטון משקפת, אם כן, טריטוריאלית יחס חילופי קרקע של 1:2.25. ברק הסכים להצעת קלינטון, כך שהוא שידרג את הצעתו מקמפ דייויד. כיום ברק אפילו מדבר על החזרה לפלשתינים של אותו גודל שטח שנכבש ב 67, מה שהוא אומר שהוא כבר מוכן ליחס החלפת שטחים של 1:1.
נוסחת לבני, 2008
67 + 7.2, יחס 1:2.4
לבני הציעה חזרה לקווי 67 כשגושי ההתיישבות שלה היו שווים 7.2 אחוזים ובתמורה, ישראל הייתה אמורה לפצות בשלושה אחוזים בתוך שטחה הריבוני, כלומר יחס של 1:2.4.
נוסחת אולמרט, ספטמבר 2008
67 + 6.5, יחס 1:0.9
אולמרט באמת הלך הכי רחוק. הוא הציע לאבו מאזן חזרה לקווי 67, שמירה על 6.5 אחוזים משטחי יו"ש בריבונות ישראלית ופיצוי חסר תקדים של 5.8 אחוזים. אולמרט ראה במתן מעבר יבשתי לרשות מעזה ליו"ש (כמו גם במתן רציף ימי לפלשתינים בנמל אשדוד) כפיצוי על ה 0.7 אחוזים, שנותרו בין מה שאנחנו נספח, לשטחים שניתן בתוך ישראל. השורה התחתונה שלו – הפלשתינים יוכלו להגיד שהם קיבלו בחזרה את כל השטח שנכבש ב 67, גם אם לא באותו קו גבול ששרר אז, בדיוק כמו הלבנונים והמצרים.
נוסחת אבו מאזן
67 + 1.9, יחס 1:1
הגישה הפלשתינית מוכנה לסיפוח של גושי התיישבות מאוד מצומצמים, בהיקף של פחות משני אחוזים (כנראה שהועברו מסרים חשאיים שהם יהיו מוכנים גם לשלושה אחוזים ואף יותר) וכמובן פיצוי מלא עבורם, על כל מטר שיסופח. הפלשתינים מוכנים לסיפוח השכונות היהודיות במזרח ירושלים לישראל.
נוסחת אובמה
67 + ?, יחס 1:1(?)
גם אחרי הפצצה שהטיל אובמה ביום חמישי, רוב מרכיבי הנוסחא שלו נמצאים בסימן שאלה. ברור שמדובר על קווי 67, אבל כמה תספח ישראל וכמה תחזיר בחילופי שטחים, לא עד הסוף ברור. אני חושב שהעובדה שהוא מתעקש להשתמש במינוח "mutually agreed swaps" רומזת לחילופי שטחים של 1:1. הרי יכול היה להגיד "agreed swaps". דן מרידור, למשל, חושב שזו לא פרשנות הכרחית של המילה ושאם זה מה שהוא היה רוצה להגיד, הוא היה אומר "חילופי שטחים שווים", או "סימטריים". דעתי שונה. ברור שיכול היה להיות מפורש יותר, אבל הוא לא רצה. הוא רצה לרמוז מספיק כדי שהפלשתינים ישמחו ולא להיות מפורש מדי כדי שישראל לא תתפוצץ מכעס.
נוסחת נתניהו
? + ?, יחס ?:?
במשך כל שנות הקריירה הציבורית שלו, לרבות השנתיים האחרונות כראש ממשלה, נתניהו מסרב לנקוב במרכיבי הנוסחא שלו. בכנסת הוא דיבר לראשונה בשבוע שעבר על "גושי יישובים" ועל "נוכחות צבאית ארוכת טווח לאורך נהר הירדן", אבל הוא לא נתן להבין מה גודל "גושי היישובים" שלו. בשיחות פרטיות עם אנשי ימין, בניסיון להרגיעם, הוא אמר שיש מודל של 7 גושי יישובים. הוא צודק ואם אני זוכר נכון את המפות, אז מדובר במודל המקסימלי על סיפוח של 12 אחוזים מיהודה ושומרון. אין לזה, כמובן, פרטנר פלשתיני או מדינה בעולם שתסכים לזה.
בכל מקרה, אפילו בתרחיש הכי מרחיב של נתניהו, עדיין מדובר בפער מקסימלי של עשרה אחוזים בין נתניהו לאבו מאזן. זה לא מעט, אני לא מזלזל בזה, אבל זה רחוק מאוד מלהיות פער בלתי סגיר או משהו שבאמת מאיים על קיומנו. האם נתניהו מתכנן בקונגרס לצמצם עוד יותר את הפער?