"בלי ראיות" מוכתר מאמרו המזכה של שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן, ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון. אפשר לראות במאמר שהפרופסור, שמשפט פלילי אינו תחום מומחיותו, קרא את פסק הדין. איך הצליח להתעלם מכל הראיות שנמצאות בו? זו האובססייה הרגילה שלו, רצון לגמול למי שמינה אותו? זה לא באמת משנה. מה שחשוב הוא להתמודד עם הטענות, שמסתבר ששיכנעו רבים וטובים.
אז הנה ה"בלי ראיות" של פרופסור פרידמן:
פרופסור פרידמן נתלה בעיקר בעובדה שלא נמצאו ראיות ליציאת כספים מחשבונותיו של דכנר. מכאן הוא לומד ש:
"התשלומים לא היו ולא נבראו".
פרופסור פרידמן ממשיך וטוען את הטענה הפלאית הבאה:
"העובדה שבחשבונות הבנק אין זכר לתשלום ליוסי איננה בגדר "היעדר ראיה" שניתן לקבל במקומה עדות חלופית. זוהי ראיה פוזיטיבית שהתשלום לא נעשה – משל הדבר כאילו פלוני טוען שהקים מבנה על מגרש מסוים ובית המשפט מבקר במקום ורואה שהמגרש ריק. במקרה כזה לא יועילו עדים שיספרו שהשתתפו בהקמת המבנה…זוהי הוכחה פוזיטיבית חותכת שתשלום כזה לא היה".
אם זה כל כך חותך ומוצק, למה עורכי דינו של אולמרט, בעת המשפט אמרו שהם אינם מתווכחים עם הטענה שאחיו של אהוד אולמרט, יוסי, קיבל מאות אלפי שקלים משמואל דכנר, אלא רק עם הטענה שאולמרט ידע מזה (הם העלו את הטענה הזאת רק בסיכומים בכתב)? אולי מכיוון שעו"ד בלכר ידע שהראיות לקבלת הכסף הן מאוד חזקות והעובדה שאין תיעוד בנקאי ניתנת להסבר בשלל דרכים?
קודם הראיות:
א. העברת הכסף ממוריס טלנסקי ליוסי אולמרט לבקשת אהוד:
הצוות האמריקני – ישראלי (מטעם יאח"ה הייתה החוקרת איריס ברק) שחקר את יוסי אולמרט, עושה עבודת חקירות שצריכה להילמד בבתי ספר לחקירות. מדהים. הם נתנו לאיש הגאוותן הזה לדבר את עצמו למוות. שואלים אותו המון שאלות פתוחות, מתנהגים אליו בהמון נימוס ורק בעמוד 137 לתמלול החקירה, מן הסתם, אחרי כמה שעות, הם שואלים אותו ככה סתם בדרך אגב, אם הוא מכיר את מוריס טלנסקי. יוסי אולמרט עונה שלא. החוקרים הראו לו תיעוד בנקאי ששלושה חודשים אחרי שהוא עזב את הארץ, טלנסקי, שלא מכיר אותו בכלל, העביר לחשבונו בבנק המזרחי ברעננה 30 אלף דולר, שכיסו את יתרת החובה. יוסי אולמרט המום. הוא בטח לא ביקש את זה מטלנסקי. במשפט נפרשו ראיות שהראו שאהוד אולמרט (למרות הכחשתו) הוא זה שביקש מטלנסקי להעביר את הכסף לאחיו. ראשית, טלנסקי אמר את זה במשפט (בחקירה, אגב, טען שלא זוכר). טלנסקי אמר – אהוד ביקש ממני כי אחיו במצב חמור. שנית, יום לפני ההעברה הבנקאית, טלנסקי ואולמרט היו אמורים להיפגש. הם לא נפגשו, אבל יש ראיות ששוחחו בטלפון וכן ששולה זקן שוחחה עם אולמרט ומיד לאחר מכן עם טלנסקי. השיחות הללו איששו את טענת טלנסקי שאולמרט ביקש ממנו בטלפון ולאחר מכן, שולה העבירה לו את מספר החשבון בבנק המזרחי. פרופסור פרידמן לא התייחס לפרשה זו כלל. העובדה שיש עוד בעל הון שאולמרט ביקש ממנו להעביר כסף לאחיו, אינה ראייה בעיניו.
ב. עדות אברהם נתן:
נתן היה עד לא מזמן יו"ר "קשת" בערוץ 2. הוא נחשב ליד ימינו של מוזי ורטהיים מקוקה קולה ושימש בעבר נציב שירות המדינה ועוד שלל תפקידים מכובדים. עדותו במשפט קנתה לו את טינת השופט, שהעדיף את עדותו במשטרה. במשטרה אמר נתן שהוא זוכר שבא יום אחד לדכנר (הוא עבד מטעמו בפרוייקט תמורת סך כולל של 345 אלף דולר, מה שלא הפריע לו לכנות את דכנר במשפט בשורה של ביטויים מעליבים, כולל הטענה שלא הבין בכלל בתכנון ובנייה) וראה את יוסי אולמרט יוצא ממנו עם צ'ק. כמה שעות אחרי החקירה התקשרה חוקרת המשטרה אל נתן לנסות לתארך את הזמן עליו הוא מדבר. נתן אמר בטלפון שמדובר בערך כשנה לפני שיוסי אולמרט עזב את הארץ. החוקרה כתבה מזכר על השיחה הטלפונית. העדות הזאת אישרה לחלוטין את עדות דכנר. דכנר טען כי נתן שני צ'קים ראשונים ליוסי אולמרט במשרדו ואת השאר בקפה "אפרופו" בכיכר הבימה. מה פרידמן כותב על זה?
"בעיניי ספק אם מזכר כזה (המזכר שכתבה החוקרת על השיחה הטלפונית בה נתן תיארך את סיטואציית מתן הצ'ק – ר.ד.) מפיג את הספקות ואי הבהירות לגבי האירוע ומועדו. מה גם שבכלל קשה לצפות שעד יזכור מועד מדויק לאחר שנים כה רבות".
באמת? עד לא אמור לזכור התרחשות חריגה כזאת שבע שנים לאחר התרחשותה? מה זאת אומרת פרופסור פרידמן שבעיניך, המזכר של החוקרת "לא מפיג את הספקות"? איזה ספקות? אברהם נתן, שרוצה כל כך לגונן על אולמרט, המציא את האירוע? חלם אותו?
ג. עדות שולה זקן:
דכנר העיד כי אחרי שאולמרט ביקש ממנו לעזור הוא יצא מלשכתו ופגש את שולה. דכנר סיפר לשולה מה אולמרט ביקש ממנו ושולה התרתחה. שיבקש ממך לעזור קודם לכיסוי החובות שלו, היא אמרה, לפי עדות דכנר. שואלים את שולה על זה בחקירה. היא לא שוללת ולא מאשרת. "יכול להיות", היא חוזרת ואומרת. "סביר", יכול להיות גם שלא. במשפט שאלו אותה מתי השתמשה בתשובות "יכול להיות" בחקירה.
זקן, אז עדיין בתוך כבלי הנאמנות לאולמרט, הסבירה שכאשר רצתה לשלול משהו שללה אותו בוודאות וכשאמרה בעדותה "יכול להיות" אז ודאי שזה קרה. פרופסור פרידמן לא התייחס משום מה לעדות זקן.
ד. עדות יוסי אולמרט:
זו הראייה החזקה ביותר לכך שהכסף עבר גם עבר. הנה מה שפרידמן כותב:
"תחילה הכחיש וזכר רק קבלת תשלום כלשהו בשנת 1996, אך לאחר חקירה ממושכת הודיעו לו שיש עד, אברהם נתן, בנושא. הדבר גרם ליוסי לסגת מהכחשתו, בצורה מהוססת, ולהשמיע גרסה שאיננה תואמת בדיוק את זו של עד המדינה. הוא דיבר בחוסר ביטחון על 6 צ'קים דחויים. הוא לא בטוח בסכומים".
ענק הפרופסור. איזה יופי לכתוב שיוסי אולמרט אישר "בצורה מהוססת". צירפתי בסוף הפוסט הזה קטעים מחקירתו המופלאה של יוסי אולמרט, שמשתרעת על 316 עמודים. רק בעמוד 180 התחילו לשאול אותו על דכנר, בשלב הזה הוא כבר, כנראה, משוכנע שלחוקרים יש גיבוי לכל שאלה, ראיה לכל דבר. בהתחלה יוסי אכן הכחיש וטען שקיבל מדכנר (יוסי יודע בחקירה שדכנר משמש כעד מדינה נגד אחיו. הוא הודה בכך בעצמו) רק תרומה לקמפיין ב – 96 אחרי שאהוד הפנה אותו אליו. מה פורץ אצלו את הסכר? שהחוקרים אמרו לו שאברהם נתן אומר שקיבלת מדכנר כספים בהקשר לחובותיך. האם זה לחץ נוראי שכתוצאה ממנו יוסי אולמרט קורס? אט אט יוסי 'נזכר'. הוא דיבר גם על פגישה בקפה אפרופו בהבימה. אף אחד לא נתן לו את הפרט הזה, שחופף במדויק את עדות דכנר. הוא דיבר גם על כמה צ'קים דחויים ואמר שהם היו "בסכום משמעותי", הוא לא זוכר אם 50 או 80 אלף שקל כל אחד. ולגבי ה"מהוססת", הנה משפטי ההודאה הראשונים שלו, בתרגום שלי לעברית (כאמור הגרסה בשפת המקור מצורפת. בעבר פרסמנו כתבה גדולה ב"מקור" בנושא):
אני חושב שייתכן שהיו צ'קים שניתנו לי על ידי מר דכנר, כן. אני מנסה להיזכר עכשיו. אני לא יכול לזכור את הסכומים ודברים כאלה. אני זוכר, כן. היה כסף שניתן לי על ידי מר דכנר, כן.
שאלה: כמה זמן לפני שעזבת את ישראל?
יוסי אולמרט: אני לא זוכר, אני לא זוכר. עזבתי את ישראל באוגוסט 2004 ואני מאמין שזה חייב היה לקרות לפני כן, הרבה לפני כן. שנה, שנתיים, אני לא יודע.
שאלה – האם אתה זוכר כמה צ'קים?
יוסי אולמרט: לא, אבל כן, היו צ'קים ממר דכנר. אני רוצה לבסס את זה. בטוח שהיו צ'קים ממר דכנר. אני זוכר את זה עכשיו.
ובכן, פרופסור פרידמן, זו "צורה מהוססת" בשבילך? בשבילי זו הודאה מלאה, כנה, של מישהו שהיה לו אינטרס לשקר בשביל אהוד וניסה ככל יכולתו לגונן עליו. לאחר מכן, במשך עשרות עמודים יוסי המשיך להיזכר בפרטים של אותם צ'קים ומעולם לא חזר להסס לגבי מסירת הצ'קים.
ה. עדות דכנר –
נכון, זהו עד מדינה שקרן וזייפן ונוכל. השופט רוזן קובע שהוא לא משתית את ההרשעה עליו, אבל שבהחלט עדותו עזרה להוריד את האבק מהפסיפס הכללי של ההרשעה. במילים אחרות, כשיוסי אולמרט מספר את הסיפור ויש שפע של חיזוקים מסביב, אז צריך גם לזכור שזה סופר על ידי דכנר. השופט רוזן האמין לו במקרה הזה, שאולמרט ביקש ממנו להעביר את הכסף.
אז איפה התיעוד הבנקאי ליציאת הכסף? כאמור, זה לא נושא שנדון באריכות במשפט בכלל כי עורכי דינו של אולמרט ויתרו על זה. עכשיו זה הקלף המרכזי של אנשי אולמרט בדיון הציבורי. מכיוון שזה לא נדון במשפט (אולמרט ויתר!) לא הובאו ראיות למה אין תיעוד בנקאי. אני מנחש שאם היה נדון, יוני תדמור ושאר צוות הולילנד היה נכנס לעומק הסוגיה ומנסה להסביר מה קרה. הנה השערה שלי, מהיכרות עם התיק ובהחלט ייתכן שאין לה שום יסוד. ההשערה היא שאולי דכנר גלגל ליוסי אולמרט צ'קים שקיבל ממקורות אחרים. דכנר ורבין פעלו כמו חלפנים מיומנים. כל החקירה מוכיחה את זה. הם קיבלו צ'קים, פרטו, העבירו, גלגלו. דכנר מסר ליוסי אולמרט את הכסף בשתי הזדמנויות. עובדה שלא מסר את הכול בפגישה הראשונה. מן הסתם, הייתה לכך סיבה. ייתכן שהסיבה שהוא גלגל צ'קים ממקור אחר.
חזרה למטאפורה המסעירה של פרידמן על הבניין שלא נבנה. יש לי דימוי יותר מתאים. נניח שיש סיטואציה של תקיפה – שורה של עדים העידו שאדם מסוים תקף אדם אחר. התוקף עצמו הודה שתקף, אבל את קורבן התקיפה לא מוצאים. אולי עזב את הארץ, אולי מלקק את פצעיו באיזה מקום ולא רוצה להתלונן. האם במקרה כזה היו מרשיעים את התוקף?
פרופסור פרידמן ושאר אנשי אולמרט תקפו קשות את הכרעת הדין על כך שעשתה שימוש בשל ישר. רוזן קבע כי לא הגיוני בעיניו שדכנר לא עדכן את אהוד אולמרט בכך שנתן חצי מיליון שקלים לאחיו. אנשי אולמרט אמרו – אולי לא הגיוני, אבל אין לך ראיות ובהיעדר ראיות, אין הרשעה. אני בטוח שהם יודעים שזה שטויות. המשפט הפלילי גורס שיש לזכות אדם כשיש "ספק סביר". לא כל "ספק" הוא "ספק סביר". כל משפטן יודע את זה. אם נשמעה ירייה מחדר ובחדר נמצא אדם עם אקדח ביד ולידו אדם שני מת, אז השכל הישר אומר שהאיש עם האקדח הרג את האדם השני. ייתכן שלא. ייתכן שהאדם התאבד והבחור השני לקח את האקדח מידו, אבל כדאי לאיש עם האקדח לספק הסבר סביר אחר לסיטואציה. אחרת יבלה את המשך חייו בכלא. זה בדיוק העניין של ראיות נסיבתיות. האם יש הסבר מתחרה הגיוני, סביר לפעולה? השופט סבור שלא והאמת, גם אני חושב שאין שום סיכוי. השופט מראה איך במערכת היחסים של דכנר ואולמרט, הסיכוי לכך שייתן חצי מיליון שקלים ליוסי אולמרט ולא יעדכן את אהוד, שואף לאפס ואני מסכים במיליון אחוזים. מה שהשופט עשה, עושים כל יום עשרות שופטים בכל הארץ. רמי כספי ואלי זהר מכירים היטב עשרות פסקי דין, שהורשעו אנשים ברצח על שימוש בשכל ישר וראיות נסיבתיות.
לא מזמן דנתי בבלוג הזה בהרשעת ניסים חדד במעשה סדום בתינוק בן שנה וחצי. הוא נשלח ל – 17 שנה בלי שום ראייה ישירה למה שעשה, רק ראיות נסיבתיות. במקרה שלו אני עדיין מפקפק בהרשעה ובהחלט ייתכן שלביהמ"ש העליון יהיה שכל ישר שונה מזה של השופט רוזן, גם במקרה של אהוד אולמרט, אבל דבר אחד אי אפשר לטעון – שאין ראיות בתיק.
פרופסור פרידמן, למשל, מתעלם בנוחות אלגנטית משלל ראיות נוספות לטיב היחסים בין אולמרט לדכנר לאורך השנים. הסיפור של יוסי אולמרט לא צמח בחלל ריק. מדובר ביחסים עקומים, שהתבססו על 'קח ותן' לאורך שנים ארוכות. פסה"ד מביא שורה של ראיות מצמררות לפעולותיו של אהוד אולמרט לטובת שמואל דכנר והאינטרסים של פרוייקט הולילנד ולאחר מכן של חוות "הזרע", שני הפרוייקטים שדכנר טיפל בהם.
א. אולמרט עוזר לדכנר להקטין את היטל ההשבחה שצריך לשלם הפרוייקט מ – 35-38 מיליון דולר ל – 20 מיליון דולר. הוא הזיז את מי שטיפל בנושא, המשנה למנכ"ל העירייה, איתן מאיר, שהביע עמדה קשוחה בנושא ודאג שזה יועבר לאודי ניסן (כן, ראש אגף תקציבים לשעבר). היטל ההשבחה נקבע על 20 מיליון דולר. אולמרט אפילו ערך טקס חריג מאוד לכבוד התשלום של היטל ההשבבחה בלשכתו.
ב. אולמרט הגיע בעצמו לדבר בפני הועדה המחוזית ולהביע תמיכה בפניה בפרוייקט הולילנד. פעם יחידה בכהונה שלו שהוא עשה את זה.
ג. דכנר העביר מכתב שהוא ביקש שאולמרט יחתום עליו לטובת הפרוייקט. המכתב אכן נחתם על ידי מהנדס העירייה, אורי בן אשר.
ד. כשאולמרט מתמנה לשר התמ"ת, שאחראי על מנהל מקרקעי ישראל, אחת הפגישות הראשונות שהוא עושה זה עם דכנר, שמעוניין עכשיו בקידום הקרקעות של חברת "הזרע" לבנייה. לאחר מכן, מתארגנת פגישה בה נוכחים דכנר, מנכ"ל המנהל, יעקב אפרתי, שאמור להחליט בעניין ואולמרט. לפגישה הלא מקובלת גם לא יוצא סיכום כתוב, שוב בניגוד למקובל בלשכת אולמרט.
ה. בעניין אותן קרקעות של חוות "הזרע" התארגנה פגישה מקצועית מאוחרת יותר בנוכחות גורמים רבים. סיכום הישיבה הועבר לדכנר, ששיפץ אותה מטעם השר. הסיכום הזה מופץ בין הגורמים המחייבים. מדהים. גורם אינטרסנט שיפץ את הסיכום של הפגישה הדנה בעניינו.
ו. לאחר מכן, דכנר ביקש להגיש ערר על החלטת הועדה בעניין הפרויקט שלו. אולמרט דאג לגייס עבורו את הנציג שיגיש ערר והערר הוגש.
פסה"ד גם הביא שורה של ראיות לכספים הרבים שהעביר דכנר לאורך השנים לאולמרט. חלק מהפעולות הללו כבר התיישנו, אבל נמצאו ראיות טובות לכך שדכנר העביר מאות אלפי שקלים ויותר לכיסוי גרעונות בחירות, כביכול, של אולמרט. הוא גייס אנשים שיתרמו פיקטיבית לאולמרט, כשהוא בעצם נותן את הכסף ומחזיר לאותם תורמים פיקטיביים את מה שתרמו.
לבסוף, פרידמן לא התייחס להרשעה של אולמרט בקבלת 60 אלף שקלים דרך שולה זקן. הוא כותב שהמאמר אינו מתייחס להרשעה זו "שגם היא איננה יכולה לעמוד". בעיניי, אגב, ההרשעה הזאת אכן יותר בעייתית מבחינת הראיות מאשר ההרשעה בסיפור יוסי אולמרט, אבל כאן נכנסת לתמונה העדות החדשה של שולה זקן. ברור שבערעור הפרקליטות תבקש להעיד את שולה בלבוש החדש שלה וברור שהעדות הזאת מחזקת עוד יותר את ההרשעה בשני הסעיפים. עכשיו היא כבר זוכרת במפורש שדכנר אמר לה שאולמרט ביקש ממנו לעזור ליוסי. היא נזכרה שהיא זו שתיאמה את הפגישה בין יוסי לדכנר וגם העבירה בעצמה את שישים אלף השקלים לאולמרט, שרלוונטיים בכלל לסיפור קרקעות חוות "הזרע". פרידמן כותב "באווירה הכללית שנוצרה, זכתה הרשעת אדם חף מפשע למחיאות כפיים סוערות בציבור ובתקשורת". וזה היה שר המשפטים שלנו.
קטעים מחקירת יוסי אולמרט בארה"ב:
לפעמים הדרך פחות חשובה מן המטרה.
המשל הקצר הבא מדגים זאת מצויין:
http://conadav.com/?p=1579
תודה על עבודה עיתונאית ערכית ומוסרית בעל חשיבות רבה בימים שבהם עיתונאים אחרים מסרבים להתייאש,ממשיכים לשמור אמונים לאולמרט ומקווים לנס בבית המשפט העליון.
מעניין מתי יתחיל הקמפיין של אותם עיתונאים למתן חנינה לאולמרט.
רביב היקר
ההסבר המתחרה שחסר לך הוא כזה:
שמואל דכנר (ארכי נוכל ידוע) העביר את הכסף ליוסי אולמרט כדי לסבך את אולמרט ולסחוט אותו בעתיד
הטענה היא שאולמרט, שאיננו פראייר, ובהכירו את דכנר, לא היה מפקיר את עתידו (ואת חייו!) בידיו של נוכל כזה מתוחכם ומרושע.
שולה זקן, פראיירית לא אבל עדיין ילדונת ליד דכנר, לא העלתה על דעתה את עומק הקומבינה ואיך מתמרנים אותה, וכשדכנר מספר לה ש"אולמרט ביקש ממני" היא מאמינה.
אני יודע שזה נשמע כגירסת קונספירציה, אבל במחן הבדיעבד, אתה רואה שמזימתו של דכנר פעלה כמו שעון שוייצרי.
הוא אכן הפעיל את מנגנון הסחיטה שבנה, וכפסע היה בין הצלחתו להשיג עוד מיליונים מחבורת הולילנד.
אגב: חובה על השופט להניח כי אילו ניתן להגנה לחקור את דכנר, היא היתה מנסה ואולי מצליחה לבסס מבנה כזה.
עכשיו תחליט האם ההסבר הזה ראוי לשמש כמתחרה לבניין הקלפים שבנה השופט רוזן – או לא.
האם יש בו מספיק "סבירות" כדי לזכות את אולמרט, גם אילו שמו היה בוזגלו.
לפי ויקיפדיה, פרידמן גם ביקר את ההרשעה של חיים רמון, חברו לממשלת אולמרט. למה מתייחסים לגורם כל כך לא אובייקטיבי? ואיך הוא בעצמו לא רואה כמה לא במקומה הביקורת שלו במקרים האלה?
ואף מילה על ידיעות אחרונות שנמצא עכשיו
בעיצומו של קמפיין שמנסה להכשיר את השרץ ?
פרופ׳ פרידמן הוא מטרה קלה אבל ברנע ושיפר
הס מלהזכיר ?
א. לא באמת הוכחה לכלום.
האם יתכן ששולה יזמה את כל הבלאגן, מטוב לבה. על חשבון האחרים?
אולי להסוות את האחוזים שהיא גזרה מכל העברה?
הגיון שופטו של אולמרט- מנוגד לשלי
|
אמנם, סביר שאהוד אולמרט עבר את העברה החמורה של קבלת שוחד, ואולי התביעה גם הצליחה להרים את נטל ההוכחה, אבל לי, כמי שמצפה למשפט צדק, מפריעה ה"לוגיקה" המרשיעה של שופטים, בכלל, ושל השופט במשפט זה: השופט מצא "הוכחה" לכך שאהוד אולמרט ידע על הכסף שדכנר נתן לאחיו:
"יוסי אולמרט אישר את קבלת הכסף… האחים אולמרט דאגו איש לרעהו. האם יוסי אולמרט היה מסבך כך את אחיו בלי שהוא יודע?… האם באמת יקום טוען שיוסי אולמרט לא יגיד את זה לאחיו? יוסי אולמרט העיד בבית המשפט..[ובהכירי היטב היטב את טבעו של יוסי אולמרט, כי הרי נוכחתי בהתנהגותו בזמן עדותו ( כך התכוון השופט לומר על עצמו -ש.מ.) ].., לא זה האיש שלא יידע להגיד תודה לאחיו בהעברה כספית שכזאת. יוסי אולמרט …ידע שאולי יהיה זקוק בעתיד לעוד עזרה של אחיו. האם ניתן לטעון באמת שיוסי אולמרט לא אמר תודה? לא ייתכן שטלנסקי הזוי ויוסי אולמרט אוטיסט. לא יכול להיות שיוסי אולמרט לא סיפר לאחיו אהוד על כך שדכנר נתן לו כסף… יוסי אולמרט…, ידע כי ללא הכרת תודה ייסגר בפניו אוצר הפלא שברשות אחיו.| האם ניתן לטעון שקבלת תודה היא בלתי מחויבת המציאות? | האפשרות שיוסי אולמרט קיבל את הכסף מעד המדינה ולא אמר תודה או עדכן את אהוד אולמרט היא בלתי סבירה". ( מתוך פסה"ד של השופט דוד רוזן, פורסם ב-ynet / חדשות ב 31.03.14 בידיעה מאת נעמה כהן פרידמן ואלי סניור ) הנמוק של השופט נשמע משכנע, נכון ? אותי- לא.
החשש שלי הוא שהקטע הנ"ל מפסק הדין מיצג פזיזות להרשיע בפלילים, שאינה מיוחדת לשופט שכתבו, אלא שהיא שיטתית בישראל, מדינה שבה כמעט כל השופטים באים משורות התביעה. אם כך הדבר, אז הצדק מחיב לזכות בדיעבד עשרות אלפי מורשעים.
מדוע השופט לא הביא בחשבון את האפשרויות הבאות אשר כל אחת מהן די בה להסביר מדוע יוסי אולמרט לא הודה לאחיו ?
1) יוסי אולמרט חשש שאחיו, המוכר לו כשומר חוק, אם ייודע על המתנה אז ידווח למשטרה על נסיון שוחד ואז יוסי אולמרט עצמו יהיה חשוד ב"סיוע", או שחשש שאז הוא עצמו יתבקש להעיד ויהיה למטרה לנקמתם של ידידיו של המשחד.
2) יוסי אולמרט הבין שיידוע אהוד אחיו על המתנה, הוא שיעשה את אחיו לאשם בפלילים, ואף יביא להרשעת אחיו כאשר מישהו ילשין ויגרום לחקירה שבה אולי אהוד יפלוט שידע מפי יוסי, או שיוסי חשד שאהוד כבר נתון להאזנת סתר של המשטרה או של שולה זקן או של אחר, ואז יוסי אולמרט החליט לשתוק כדי למנוע את הסכון לאחיו ולעצמו (כ"מסייע"), למרות שבשתיקתו אבד יוסי אולמרט את הסכוי לסכומים נוספים מדכנר.
3) יוסי אולמרט הודה לאחיו ברמז (הוא לא רצה להודות במפורש בגלל הסבות הנ"ל) אך אחיו שגה בהבנת הרמז.
הכרעתו של ביה"מ היא לא רק עניין של שכל ישר, אלא גם קביעה המבוססת על עדויות. בעמ' 487 לפסה"ד (שורה 3) מצוטטת עדותו של יוסי אולמרט כי לו היה מקבל כסף מדכנר היה מודיע זאת לאחיו (אהוד). מרגע שנתקבלה הודאתו בקבלת כספים מדכנר כראיה קבילה, ברור שלהודאתו בקבלת הכסף נלווית מאליה הודאתו (התלויה בתנאי שהוכח כי ארע) בדווח לאחיו בהקשר זה; ומכאן מודעות האחרון לכספים הנדונים.
קראתי כל מילה (כולל הקובץ המצורף), נעשתה עבודה רצינית ביותר, אבל רף הענישה הגבוה, שקבע כבוד השופט רוזן, הוא הבעיה. אם רף ענישה כזה לא ישמש כתקדים ברור ומובהק בפרשיות פשיעה לא פחות חמורות מהמקרה של אולמרט וחבורתו, לדעתי, לא נעשה דבר. אני מתכוון לפרשיות מכל התחומים: אונס, רצח, גרימת חבלה גופנית…
מה עם מגלגלי ההון השחור? מה עם משפחות הפשע? מה עם הבריונים שמנהלים את הנמלים, כאילו זה עסק משפחתי? מה עם הנהגים השיכורים שהחריבו משפחות שלמות?
אם רף הענישה הגבוה, שנקבע על ידי כבוד השופט רוזן, יתחיל ויסתיים במקרה של אהוד אולמרט, אני בעד זיכויו המלא בעליון מחמת הספק.
רביב, מלאכת מחשבת. אני מתפעל מהתמצאותך בחומר המסובך כל כך.
מאידך, אין זו הפעם הראשונה שפרופ'דניאל פרידמן מתנהג ומותח ביקורת על בתי משפט בצורה מוזרה ומעוררת פליאה.
אשר לפסק הדין, נראה לי שהדיון ה"ציבורי" בהחלטת השופט הינה נורמה גרועה. התיק יגיע לבית המשפט העליון ושם יפסקו. מאמרו של פרופ' פרידמן, כמו גם ביקורת על פסק הדין של שופטים בדימוס – הינה מעשה שלא ייעשה.
מלכתחילה, יש חוסר סבירות קיצוני בהתרועעותו של אולמרט עם דכנר, שלפי דיווחי שולה זקן היתה עניין רב פעמי ונעשתה ב-4 עיניים. אפילו אם לא מביאים בחשבון את דיווחיה על הכספים שעברו שם מיד ליד, איזה אדם הגון יפגש שוב ושוב עם נוכל? הם הרי לא העלו שם זיכרונות.
כל אותו לובי המקיף את אולמרט וכה נלהב מן האפשרויות הלוגיות העולות מניתוח העובדות, מצליח לסתום את אפו בצורה מופלאה, או שמא (מה שיותר סביר) סובל מתתרנות מבחירה.
לכל אלה אמר פעם הנביא ישעיהו, שחוש הריח שלו היה מן היותר מפותחים:
"הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע – שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.
הוֹי, חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים.
הוֹי, גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי-חַיִל, לִמְסֹךְ שֵׁכָר.
מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ."
אכן, ראיתי בעמוד 487 שורה 3 (ס' 295) יוסי אולמרט מצוטט מהצהרתו שאילו היה מקבל כסף היה מודיע לאהוד, והציטוט הוא במטרה מפורשת להתמודד עם האפשרות שיוסי לא הודיע לאהוד, כי "הבין כי מדובר בתשלום שוחד ופחד מזעם אחיו" שזאת אחת האפשרויות שהעליתי . אבל האמירה הזאת של יוסי היא במסגרת נסיונו לגרום לבית המשפט להאמין שהוא לא קבל כסף מדכנר, כלומר במסגרת נסיונו לנקות עצמו משותפות לעברת השוחד, ולכן אסור, לעניות דעתי, להאמין לאמירה זאת בכלל, ובפרט לצורך הרשעת אהוד אולמרט. אם האמירה הזאת כל כך טובה כראיה משפטית, לא מובן מדוע השופט הכביר מלים (כפי שרואים במובאה שהבאתי מדברי השופט וגם בס' 296 בעמ' 487 + 488) בנסיון לשכנע שהשערתו על כך שיוסי הודיע לאהוד על הכסף היא השערה נכונה (וכפי שהראיתי היא לא מכסה את כל האפשרויות). אם עדות אמינה יש, השערות- למה לי?
ברור, ברור לחלוטין, שהאדון פרידמן הוא "שכיר חרב" של אולמרט.
עד כמה שידוע לי, היה זה פרופ אמנון רובינשטיין שעזר לפרידמן להכנס למערכת הפוליטית.
זה ממש לא ברור לי.
רובינשטיין – אדם ישר והגון – מה לך ולטיפוס כמו פרידמן?
זה היה שר משפטים? פרס ישראל למשפט? כותב כמו סטודנט שנה ראשונה בדיון פלילי- ומקבל נכשל. חשיבה משפטית חד מבטית, גם המסקנות מטופשות. מתעלם מעובדות ועדויות. לעת זיקנה בייש עצמו לדעת. כעת מובנת יותר גם התנהגותו נגד העליון בתפקידו כשר- לא רמה. בושה.
לא ברור לי רק דבר אחד אם יוסי באמת הבין ואמר תודה לאולמרט, ״אני לא יודע זוכר שום דבר שעבר אלי הרי הוא יודע שאין תעוד ( אין העברות בנקיות) וההסבר הוא היה כבר כמה שעות לא נראה לי מצטער
זה ממש נחמד שכל חסידי אולמרט או "המשפט התקין" כביכול חסרי בקיאות מוחלטת בדרך שבה אנשי רשות המיסים בביקורות פתע חורצים גורלות של נישומים שעוד לא הספיקו לרשום תקבול של צק המונח בכיסם בספריהם. פסילת ספרים וקנסות זה רק המתאבן שלהם. וכאן בעדויות המשפט עפים סכומים בהמחאות ובמזומנים במשרדים של עוסקים מורשים – כגון משרדו של אורי מסר, ואף אחד לא מעיז להרים את קצה השטיח – כי הרבה אנשים שהעלימו עין קיבלו הוראות מאנשים "חשובים" להעלים עין.
הביצה המסריחה שמשתרעת לכאורה מתחת לקריירה הציבורית של אנשי הציבור – שכנראה מעולם לא עבדו יום אחד עבור הציבור אלא רק עבור עצמם – היא עצומה והיא כבר לא מתחת – אלה הם פני השירות הציבורי ברשויות אכיפת החוק וברשויות המקומיות.
סליחה, הניתוח שלך ושלו לגיטמיים באותה מידה. מותר להעביר ביקורת על החלטות שיפוטיות לא קורה מזה שום דבר.
אולמרט ומרעיו מגייסים היום את כל חבריהם כדי לשנות את תחושת הציבור שנעשה צדק במשפט הזה. לכן יוצא פרידמן, יריב ותיק של מערכת המשפט, שמונה למטרה זו על ידי אולמרט, נגד רוזן.
כך פירסם אלן דרשו חץ, חבר ותיק של אולמרט, מאמר בתמיכה באולמרט. בין השאר כתב שאינו מומחה במשפט בישראל, אבל סביר שבית המשפט העליון יתערב בפסק הדין, כפי שעשה במשפטים קודמים של אני ציבור
האם התכוון לשבס, בניזרי או קצב?
אני עם פרידמן ומאמינה שלפנינו הרשעה של אדם שאשמתו לא הוכחה
כמה דברים:
א. העדר המשיכות מחשבונותיו של דכנר עומד בסתירה מוחלטת לעדות שמסר (אם היה מגלגל המחאות שקיבל מאחרים היה מדווח על כך אך דכנר עצמו סיפר כי הכספים שולמו בהמחאות מחשבונו!!! לא אפשרי להחליט שמאמצים רק חלק מהעדות, מה גם שאינה נתמכת בראיות, ומציעים היפותיזות להסבר החתיכות החסרות בפאזל. במקרה זה חסרה החתיכה המשמעותית ביותר וזה מערער על כל התיזה של התביעה.
ב. לא רק שלא נמשכו כספים, אין שום הוכחה לכך שהקשר בין יוסי לדכנר היה לבקשת אהוד. היחידים שהעידו על כך הם שולה זקן, לאחר ש"המירה את דתה" וניסתה לשכנע את השופט לאשר את עסקת הטיעון ודכנר עצמו (שלא רק היה נוכל וזייפן אלא גם לא נחקר נגדית בנקודה זו).
ג. לא התייחסת כלל לכך שהמסמך שדכנר הציג ושבו מתועדת כביכול הבקשה של אהוד להעביר כספים לאחיו, התגלה בבית המשפט כמזוייף (דווח בו על פגישה שהתקיימה כביכול בירושלים שעה שברור כי אולמרט לא היה כלל בארץ בתאריך המדובר)ץ
ד. ההקבלה לטלנסקי אינה מחזיקה מים.זאת כיוון שקבלת כסף מטלנסקי אינה בגדר עבירה פלילית, שהרי אינו תושב ישראל ואין לו עסקים כאן. לעומת זאת פנייה לדכנר מהווה בקשה לשוחד. כיצד ניתן להקביל בין המקרים? זה כמו לטעון שאם אדם מסויים קנה בסופר במבה (פעולה חוקית בדומה לפנייה, לטלנסקי) הרי שזה מוכיח כי אותו אדם אחראי גם לגניבת במבה מהחנות (פעולה שאינה חוקית כמו פנייה לדכנר). אמנם בשני המקרים הדבר מעיד על חיבה לבמבה אך לא מוכיח את התרחשותה של הפעולה הלא חוקית.
ה. עדותו של יוסי אולמרט אכן מחזקת את הרושם כי יתכן שקיבל כסף. יחד עם זאת חשוב לזכור כי היה נתתון בלחץ וכי יתכן שניסה לרצות את חוקריו. כמו כן אין הלימה מלאה בין דיווחיו לאלה של דכנרץ בנוסף, כאמור, אין תיעוד להפקדה או משיכה של הכסף ויוסי עצמו חזר בו מהעדות וטען כי דיבר מתוך לחץ.
ו. רעייתו של יוסי ובני המשפחה העידו כי בשנים שבהן התבצע לכאורה התשלום יוסי הסתיר מבני משפחתו, לרבות אחיו, את מצוקתו הכלכלית. השופט בחר לטעון כי "לא יעלה על הדעת" שהדבר הוסתר מבני המשפחה. זאת למרות שבמקרים רבים בהם אנשים מסתבכים בחובות הם מסתירים זאת מהקרובים להם ביותר.
לתחושתי אתה הודף כל נסיון להסיט אותך מהבטחון המלא בהרשעה. מקווה שגם אתה מבין כי יש פה לפחות מקום לספק ולענווה שאמורים להחליף את הבטחון המופרז וההתלהבות שבהם התקבלה ההרשעה.
לענין השקים שיוסי אולמרט קבל מדכנר,ולא נמצאו עד כה.
סביר מאד לשער שהשקים האלה לא באו מחשבונו האישי של דכנר. שם הם היו נחשפים. אבל העיתונאים ובמיוחד רביב דרוקר , יואב יצחק , מרדכי גילת ,דן מרגלית ואחרים ,שיש בידם את לוחות הזמנים של מתן השיקים יכולים במאמץ קטן לחשוף את חשבונותיהם של "כוכבים" אחרים בפרשה , שהזינו את דכנר בכספי שוחד. ייתכן שקלנר הוא המקור ייתכן שדנקנר ,ייתכן שחברת הולילנד עצמה או גורם אחר שהיה שותף לשיחוד ולקנוניה.
היום ובשעה שארעו הספורים הנידונים ,כל החשבונות הבנקאיים ממוחשבים ו ושמורים בארכיבים ,ולא קשה לאתר חשבון שבו סידרה של 8-10 שיקים במספרים עוקבים שכל אחד מהם הוא על סך 50 אלף ש"ח בערך. ייתכן שגם בחשבון הבנק של יוסי אולמרט האפשר למצוא עיקבות לשקים המדוברים.
כדאי וראוי לעשות את המאמץ הזה. יש בכוחו להמציא הוכחות חדות ומוצקות.
עניין השיקים עדיין לוט בערפל והדבר התמוה הוא למה אף צד לא מתאמץ לפתור את החידה. סביר מאוד שהשיקים לא באו מחשבונו של דכנר, כפי שעמיחי חושב, וסביר מאוד גם שהשיקים אינם על שמו של יוסי אולמרט ולא נפרעו על ידו, חייב להיות צד ג' .
למה לא מתאמצים לדעת מיהו צד ג'?
חסן היקר
התשובה לשאלתך היא פשוטה: לא מתאמצים כי ההגנה כבר ויתרה על הנקודה הזאת
כמו שרביב כתב: "הגזרה צומצמה על ידם" לטענת חוסר המודעות של אולמרט
לדידם, אם אולמרט לא ידע, מה זה משנה האם ומאיפה הצ'קים שולמו.
קול המון כקול שדי.
לדעתי, הגנת אולמרט נפלה על הערכת חסר של היעדר (בפועל) של סוב יודיצה בישראל.
אומנם עוד צריך להמתין לפסיקת העליון, אבל במצב הרוח הציבורי דהיום, קשה לראות זיכוי באופק.