אין מה לדבר כשח"כ שרן השכל חושפת בגאווה את החיבורים החברתיים לאנשים חשובים, כששרי המשפטים והחקלאות חושפים את הלו"ז שלהם, כשלא מעט חברי כנסת מוכנים לחשוף את הצהרות ההון שלהם, יש בהחלט תחושה שההכאה עם פטיש על הסלע, התחילה להוציא זרזיפים לא בלתי מבוטלים של שקיפות.
במובן הזה, סיפור רשימת היתרי הכניסה הקבועים לכנסת, הוא סיפור מדכדך.
בספטמבר 2006, כן כן, לפני 10 שנה הגיש עמית סגל, אז כתב פרלמנטרי של חדשות 2, בקשה לכנסת לקבל את רשימת היתרי הכניסה הקבועים. הכנסת סרבה והוא צרף את התנועה לחופש המידע והמנכ"ל דאז רועי פלד. התחילו תכתובות ושיחות. דליה איציק אז יושבת ראש הכנסת. מנכ"ל הכנסת היה אבי בלשניקוב והוא הסביר שהוא לא מוכן למסור. הוא לא רוצה לפגוע, לדבריו, ברובי ריבלין, היו"ר הקודם, שהעניק את ההיתרים הקבועים עד אז. טוב, שמעתי כבר נימוקים מופרכים מאלה (למרות שלזה בטח צריך לתת מקום גבוה ברשימה). התנועה הגישה עתירה יחד עם סגל באמצעות עו"ד בועז בן צור ואז, למרבה ההפתעה והשמחה, הודיעה הכנסת בתשובתה לביהמ"ש שבעצם אין בעיה והם ימסרו את הרשימה. איכשהו הם השתכנעו, כנראה, שזה לא יהיה נורא אם ריבלין ייפגע. זמן לא רב לאחר מכן, הרשימה אכן הועברה ואכן נמצאו בה לא מעט מקורבים ופעילי ליכוד: כוכבי פרשות המינויים של צחי הנגבי, מינויים פוליטיים של לימור לבנת, משפחת טיסונה, כוכבי רשימות אולמרט ורשימות עמרי, שפורסמו בשני תחקירים שונים שלי ועוד. פורסמה הרשימה העדכנית כך שהיא כללה כבר את ההיתרים שהיו"ר דליה איציק העניקה, שבהם היה אפשר למצוא את כוכבי פרשת רשות המיסים, יורם קארשי, סימו טובול ובעלה של שולה זקן, כמו גם דני נוימן ועוד מקורבים למיניהם.
סגל שידר את הממצאים וההנחה שלנו הייתה שזהו, מעתה ואילך החגיגה נגמרה. לא יהיה יו"ר כנסת שיעז לא לפרסם את הרשימה. עוד יותר חשוב – נתנו ליושבי ראש הכנסת תירוץ מעולה לא לתת אישורים קבועים למי שלא מגיע לו ולעשות סדר בעניין (היום קראתי אצל צבי זרחיה נימוק מופרך במיוחד של אנשי אדלשטיין שליו"ר אין לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת ולכן, הכנסת היא המקום בו הוא עושה פגישות פוליטיות. וואלה? ומי אמר שבשביל הפגישות הללו צריך לתת היתר קבוע? הרי היו"ר יכול לתת היתר כניסה לכל אחד שבא אליו לפגישה לכנסת מהרגע להרגע). עכשיו כל יו"ר כנסת יוכל להגיד שהרשימה שקופה ולכן, אין לו דרך לתת את האישור מתחת לראדאר וחוץ מזה, יש קריטריונים ולך תחפש את החברים שלך.
למרבה הצער, משרד המשפטים ויחידת חופש המידע שנמצאת בתוכו מעולם לא הינחו את משרדי הממשלה השונים והכנסת שצריכה להיות סיבה טובה מאוד כדי לסטות מהחלטה, שכבר התקבלה, לחשוף מידע, "מידע משוחרר לא יוחזר". מה לעזאזל הסיבה שהכנסת של היו"ר אדלשטיין לא הייתה מוכנה ב – 2016 לחשוף מידע שהכנסת של דליה איציק הסכימה לחשוף ב – 2007 ? נימוקי בטחון? זו פרודיה על שיקולי בטחון. גם במקרה של איציק, נאמר במפורש על ידי הכנסת שזה נעשה לאחר ייעוץ משפטי. מה, השתנה הייעוץ המשפטי? אייל יינון באמת חתום על חוות דעת שזו רשימה סודית שאסור לפרסם? זה מופרך. העובדה שהיינו צריכים לעתור שוב (באמצעות עו"ד רחלי אדרי), הפעם עם העיתונאי תומר אביטל ולנצח בבימ"ש היא כל כך מעצבנת, כי היא נותנת את התחושה שהולכים אחורה, לא קדימה.
הפעם אנחנו לא נזנח את הנושא לשנים ארוכות. החברים אדלשטיין, מנכ"ל הכנסת פלוט והיועץ המשפטי יינון צריכים לדעת שעוד שנה נבקש את הרשימה החדשה. אם מישהו מספיק זכאי לכניסה לכנסת כדי ששמו יהיה ברשימה, הוא בוודאי מספיק מכובד כדי לא להתבייש שנדע על כך.
עבודה יפה וחשובה מאד.
ישר כח רביב. המשך לללום עבורנו למדינה מתןקנת יותר
כל הכבוד תמשיך לתת את כל מה שאפשר כדאי לגלות את האמת.
רוץ דרוקר, רוץ
אין לי משהו מקורי להוסיף, אלא יישר כוח, חזק ואמץ
לו היו לנו עוד כמה דרוקרים, ייתכן מאד שהמעמסה על המשטרה, מבקר המדינה והמערכת המשפטית כולה הייתה פוחתת באופן משמעותי, ואיכות חיינו כאן הייתה מזנקת במקביל – "אין מחטֵא טוב יותר מאור השמש" ואת האור הזה מביא דרוקר!
תודה על הפוסט רביב . אלא שאין קשר בין משרד המשפטים , לא כל שכן , הממונה על חופש המידע שם , לבין הנטען בפוסט . הממונה על חופש המידע , בכל משרד ממשלתי ורשות ציבורית , אחראי על נתינת מידע בקשר למשרד שבו הוא ממונה , הא ותו לאיו !! משרד המשפטים , אין לו סמכות בנדון .
היית עשוי לחשוב יועמ"ש לממשלה , אלא שהוא אחראי על הרשות המבצעת , ועל הייצוג בבתי המשפט , לא על הכנסת ככזו .
אנחנו נשארים עם היועמ"ש של הכנסת , הוא הכתובת היחידה , מעבר לבתי המשפט כמובן .
להתראות
כל הכבוד לכם פעם נוספת. היום כל זב וזבה מקבלים אישור מנימוקים פסולים. סיבוב יומי בכנסת יפגיש אותך עם כל מיני חנטרישים, עסקנים, אוהבי התחככות עם כל טמבל, מתנחלי דובונים אדוני הארץ עם חרדי מחמד תאבי בצע וכבוד . בושה לדליה איציק, לנשיא ריבלין, לאדלשטיין עם הנימוקים הדביליים שלו- בארזיהם אכלה האש והם כשלו. הנושא חייב להיות נדון בערכאות- תביעה להפרת חובת הנאמנות לכל מי ששוקל נימוקים זרים, הטלת קנסות ושימינג לכל מי שמאשר כניסה ללא סיבה אד הוק. כל המפלגות כושלות במעשים אלה- ומזכיר הכנסת והיועץ המשפטי תפקידם להשתלט על מתן האישורים -וכל מתן אישור מנימוק זר או פוליטי מפלגתי- הם הנושאים באחריות וישלמו על כך.
לגבי הרשימה שהתפרסמה- כל מי שחסוי בטחונית זה בסדר, כל השאר- פרסום מלא, ודרישת מחיקה מיידית מכל מי שקיבל משיקולים זרים או מפלגתיים. לא תתקבל תשובה תוך חודש- הגשת תביעה משפטית בדרישה למחיקה.
למה שלא יהיה חוק מסודר בנושא שבכל פרק זמן -רבעון, חציון או שנתון יפורסמו המאושרים??
אני גר ברמת גן, בית משותף.
לחברים שלי אני נותן אישור קבוע להיכנס לביתי.
כך זה נהוג ולכולם זה בסדר!
הכנסת היא הבית של חברי הכנסת שברובם הם הימניים, הם ועד הבית.
הטיפול של העיתונאים שרובם אנשי שמאל (קיצוני) להשמיץ ולהטיל
דופי במקבלי האישורים, מחייבת ונחוצה כדי להגן על שמם הטוב.
הטיפוסים הכי פרובלימטים במסדרות הכנסת הם דווקא העיתונים.
גילוי (נאות): בעבר היה לי אישור קבוע כ"שדלן".
השדלנים הכי מוחצנים וחצופים היו חברים של פואד וחבריו.
גם להם יש שמות, הרבה שמות!
אל-רום – הוא לא התייחס לממונה על חופש המידע במשרד המשפטים, אלא ליחידת חופש המידע במשרד, שהיא יחידת מטה מקצועית שהוקמה על-פי החלטת ממשלה ומנחה בענייני חופש המידע את כל משרדי הממשלה. אלה שני דברים נפרדים.
רועי , תודה על התגובה . היחידה שאתה כותב עליה , הינה פועל יוצא של החלטת ממשלה . אין לה שום סמכות בחוק, ובטח ובטח , להורות לכנסת , בענינים הקשורים לחופש המידע . תודה
הסקופ / השערוריה העיתונאית הבא נמצא ברשימה הבאה. לא לזלזל
על ראש הגנב בוער הכובע!!!
אם יש לכנסת משהו להסתיר – כנראה שיש סיבה לכך.
"לא בלתי מבוטלים"?
כל הכבוד, רביב, אם כי בפועל הכנסת תמיד שורצת עסקנים מתוקשרים ולוביסטים למיניהם, עם או
בלי אישורים קבועים.
אבל בכל אופן הישג חשוב!
כל הכבוד לך! פשוט כל הכבוד ותודה!