יומן ניר חפץ – החלק התשיעי

| 24 באוקטובר 2022

הכותרות

ביבי דוחה את עסקת שליט: "זו גם עמדת שרה"

היועהמ"שית במשרד רה"מ שוב מוטרדת – מתנות נעלמות

ארוחה ב 24 אלף דולר, אוכלים זהב מגורד

החשבונות מוחלפים ומיליארדר מסתורי משלם

פגישת "חיבוק" מאובמה

נתניהו נכנס לפגישה עם מזכ"ל האו"ם בלי חומר כתוב: המחאה של עוזי ארד

 

19.12.2009, מוצאי שבת

עסקת שליט

ראש הממשלה מספר שהחליט לא לקבל את עסקת שליט שהביא חגי הדס. רה"מ רוצה להוציא מה 325, עשרים ושניים רוצחים, שאמורים לשוב לבתיהם ביו"ש ועוד 28 רוצחים כאלה מתוך ה 125. בתמורה הוא מוכן להגדיל את העסקה הכוללת מ 450 ל 500.

הנימוק שלו – אני לא אשחרר רוצחים שרצחו במו ידיהם לבתיהם ביו"ש. רה"מ מציין באוזני כולנו שזו גם דעתה של שרה ומחייך.

כשחגי הדס וכליפי (המזכיר הצבאי של נתניהו – ר.ד.) ודיסקין (יובל דיסקין, ראש השב"כ דאז – ר.ד.) מגיעים לבלפור, רה"מ שולח את נתן וארי ואני הביתה ומשאיר את האוזר ודרמר. רה"מ חושש שחגי הדס והמתווך הגרמני יתפטרו. נתן, ארי ואני עומדים מחוץ לשער של חומת האבנים בבלפור. נתן מרגיע שלא נורא שהותירו אותנו מחוץ לפגישה כי ממילא לא ישתנה שם כלום בעמדת רה"מ. למה לא ישתנה? אני שואל ונתן עונה: כי זו העמדה של הגברת נתניהו.

מחצית שנייה יולי 2010, שיחה עם שלומית ברנע בחדרה

שלומית מספרת על פגישה שהתקיימה לפני ימים אחדים בהשתתפות שלמה בן נון. האחראי על המתנות במשרד רה"מ או משהו דומה לזה. הנושא: מתנות שהגיעו לבני הזוג נתניהו.

ראשית, שלמה בן נון מדווח שבמשך שנה פלוס לא דווחו מתנות שהגיעו ישירות לבלפור. הוא מספר על עוד תופעה. מתנות שכן הגיעו מבלפור אליו מגיעות חלקית. כלומר חלק מהפריטים חסר. שלומית מספרה שמתנה מאנגלה מרקל, כנראה סט של כלים, הגיעה לידי שלמה בן נון בלי הקומקום והיא גם סיפרה שהערך של הקומקום, שמופיע ברישומים, נמחק בכתב יד ושונה על ידי אלמונית. סיפור מוזר. 

כמו כן שלומית מדווחת על פעילות ערה סביב הבית בקיסריה. גם גיל שפר אמר לי השבוע שנתן נמצא המון בקיסריה מראיין עוזרות בית ממוצא רוסי, כי שרה רוצה רק רוסיות ומטפל בדליפה מהבריכה שהגיעה על למרתף ובגינון ועציצים לבריכה. הוא מספר שאנשי השב"כ מספרים לו איך נתן יושב בקיסריה מתחת לשמשיה במשך שעות. גם היא וגם גיל שפר מספרים לי על נהגים שיוצאים באופן קבוע מבלפור לקיסריה עם אוכל.

6.7.2010

ביקור בארה"ב, זכרונות ממוסקבה

נתחיל מהסוף, בטיסה חזרה מניו יורק לישראל ביום חמישי 8.7 בלילה אני יושב ליד גיל שפר. הוא מספר לי בסוד את הסיפור המדהים הבא: " אתה זוכר שבביקור במוסקבה ראש הממשלה ורעייתו הלכו למסעדת פושקין?"  הוא שואל. כן, אני עונה לו. בטח שאני זוכר כי הם נפגשו שם באקראי עם ראש ממשלת יוון ושר החוץ שלו והזמינו אותו לשולחנם. 

"תנחש כמה עלתה הארוחה שלהם שם", מציע גיל. אני עונה – 2,000 דולר. אז הוא אומר לי – תכפיל פי 12. אני אומר לו שהוא צוחק. אין דבר כזה ארוחה ב 24 אלף דולר. אבל גיל מתעקש שהוא ראה את החשבון. "איך אתה יודע?" אני שואל. אז גיל עונה לי: "כי אני ישבתי למעלה עם האיש ששילם את החשבון".

ניסיתי להוציא ממנו מי האיש ומה האינטרס שלו לשלם את החשבון ואיך חשבון במסעדה יכול להגיע ל 24 אלף דולר. גיל מסרב לומר לי מי האיש, רק אומר שהוא מיליארדר שאיני מכיר ולא מסכים אפילו לומר אם מדובר באוליגרך. הוא כן מספר שאכלו שם שרצים ושלפחות על אחת המנות היה מגורד זהב טהור. "ראית פעם אנשים אוכלים זהב?", הוא שואל אותי. כמו כן סיפר שהם לקחו קוויאר הביתה, ארוז והציע לי שאיכנס באינטרנט למסעדת פושקין ולהציץ במחירי התפריט שם. . גיל סיפר שכל הערב היה עליו לשוחח עם האיש ששילם על הארוחה ושהאיש הנ"ל אכל בסה"כ דג. 

אמרתי לגיל שאני זוכר שבמוסקבה ביבי אמר לי במפורש שהוא שילם על הארוחה בפושקין. ביבי אמר לי את זה בתגובה לעיתונאים ששאלו למה הלך למסעדה לא כשרה וכה יקרה. ביבי גם אמר לי שאכל שם רק דג. גיל ענה שזה נכון שביבי שילם אבל לא את החשבון האמיתי שלו, אלא הוא התחלף עם השולחן של גיל והאיש האלמוני. כלומר האיש האלמוני שילם את החשבון של ביבי ושרה וביבי שילם את החשבון "הרזה" של האיש הנ"ל וגיל.

ניסיתי לשאול את גיל שוב מי האיש בזמן שראש ממשלת יוון בא לביקור בישראל במחצית השנייה של יולי ושוב סירב לגלות מי האיש. מה שכן, הוא רשם לי על הדף שבו נמצא הנאום של ביבי במסיבת העיתונאים עם היווני את המילים "פושקין – שרצים". גיל רשם זאת תוך שהוא מדבר בטלפון עם שרה מחדרו במשרד רה"מ וחייך חיוך גדול.

6.7.2010, ביקור "חיבוק" בוושינגטון

זוהי הפעם הראשונה שאובמה מחליט לחבק את נתניהו. עוזי (ארד) מחורפן לגמרי. מאז שכנראה יזם בדיקה של מבקר המדינה לגבי יישום חוק המל"ל הוא נעדר מעשרות ישיבות כברוגז. נכנס כל פעם לראש הממשלה ויש שם חילופי דברים קשים. האוזר אומר לי שתחושתו היא שעוזי ממש סוחט את ראש הממשלה.

הפגישה עם אובמה הייתה מדהימה. מסיבת עיתונאים חמה ומפרגנת. בדרך מהבלייר האוס לבית הלבן, הנהג האמריקני של שרה בלם בבת אחת והיא עפה קדימה וקיבלה פצע בכף הרגל מעל לנעל. כשחזרה מהבית הלבן שרה דרשה לקבל פיצוי על התאונה בנימוק שהנעל שלה נשרטה וזו נעל שעולה 700 דולר, כך טענה. הוחלט שהם רק יגידו לאחראית על הפרוטוקול בבלייר האוס שזה קרה ולא יבקשו פיצוי. מכאן ואילך אינני יודע מה באמת קרה. 

זה הזכיר לי את הסיפור על החולצה. שפר סיפר לי שאשת השגריר מייקל אורן וזאביק רובינשטיין (מקורב לזוג נתניהו, שחי בניו יורק ונחשב גם לדמות חשובה בתיק 4000 – ר.ד.), כבר מחכים בחנות של אליזבט ארדן להחליף חולצה של שרה שהתכווצה בכביסה. בכלל, שפר טוען ששרה מביאה לכל נסיעה כזאת 8 מזוודות של כביסה, כי היא טוענת שהניקוי היבש בחו"ל הוא ברמה ובריח הרבה יותר טובים מהארץ. 

עדנה חלבני כל הזמן מפזזת סביבה. עדנה מספרת לי שהיא הלכה לגברת נתניהו לבקש שתעזור לה לקבל חוזה בכירים כמו שסיידוף קיבל. גם סיידוף מפזז סביבה. עדנה גם דיברה עם נתן ורה"מ על זה כאשר היא נכנסה לרכב עם שניהם בדרך למסעדה בארה"ב. עדנה בעצמה סיפרה לי זאת. המשמעות של חוזה בכירים לעדנה, לפי הנציבות, היא עלות של מיליוני שקלים לקופת המדינה בגלל שזה ייתן לה זכויות פנסיה הרבה יותר גדולות.

עוזי כבר היה עם בטן מלאה כי בטיסה בדרך מוושינגטון לניו יורק, הוא התיישב מול רה"מ ורעייתו ונתן לביבי חומר לקראת הפגישה עם מזכ"ל האו"ם. ביבי לא רצה לקרוא את כל החומר וביקש מעוזי להסביר לו בתמצות מה יש שם תוך שהוא מוכיח אותו על כך שלראש ממשלה צריך לתת את הדברים בתמצות. שרה ואני שתקנו. עוזי נעלב. אחר כך כשגילה שבנוסף לכך האוזר היה בפגישה המקדימה עם רייס (היועצת של אובמה ושגרירה לאו"ם באותה תקופה – ר.ד.), עוזי ממש התחרפן. הוא צעק על רבקה קידר (עובדת משרד רה"מ – ר.ד.) "במשך שעתיים", לטענתה. לנתן אשל הוא אמר "בא לי לתת לך אגרוף", סיפר לי נתן.

והכי חמור – אנחנו יושבים בשיירה ומחכים שרה"מ יגיע לנסוע לפגישה. מישהו מבחוץ, אחד מאנשי הקונסוליה שואל איפה האוזר ואני אומר שהוא תיכף יגיע. עוזי שואל האם גם האוזר ישתתף בפגישה עם מזכ"ל האו"ם. כשאני עונה שכן, הוא פותח את הדלת הקדמית ויוצא. אני רואה אותו צועד לעבר דלת הכניסה הראשית למלון, כדי שלא ייתקל בביבי שיצא מדלת צדדית ונעלם. עוזי הוא זה שמביא עימו לכל פגישה את החומר הכתוב שראש הממשלה מעיין בו במהלך הפגישה. עכשיו הוא הלך עם התיק שלו ולאף אחד מאיתנו אין את החומר. כך יצא שרה"מ ישב בפגישה ב 4 עיניים עם מזכ"ל האו"ם על ועדת חקירת משט המרמרה ואח"כ פגישה עם שני הצוותים על רג'ר ונושאים נוספים בלי חומר רקע כתוב. ישב בלי כלום. דיבר רק על סמך הזיכרון.

אין לי ספק שעוזי הדליף הדליף לאילאיל שחר (כתבת מדינית גל"צ באותה תקופה – ר.ד.) ידיעה שארה"ב התחייבה במכתב לסייע לישראל בתחום הגרעין האזרחי. היא שידרה זאת כשהיינו בארה"ב ועוזי מרוב בהלה "הלבין" את האייטם בפני כל הכתבים ובנוכחות ראש הממשלה במטוס שלנו בתדרוך.  האמריקנים רתחו על הידיעה וגארי סימור איים לבטל ביקור בישראל בשבוע הבא.

כשהגענו לארץ, עוזי רצה פתאום שאוציא הכחשה ואני התחמקתי. עלילותיו לא נגמרות. אחרי שחזרנו מקנדה בגלל המשט ב 6.6 טס לעומאר סולימאן בקהיר. הוא החליט שאינו רוצה טיסה מסחרית אלא מטוס פרטי. לוקר (מזכירו הצבאי של נתניהו – ר.ד.) סיפר לי שעוזי פנה לנתן אשל, שלא אישר לו מטוס פרטי ולדברי לוקר, רה"מ אמר לנתן שאם עוזי לא רוצה לטוס במחלקת עסקים בטיסה מסחרית, מצידו שלא יטוס. מה עשה עוזי? הזמין מטוס פרטי דרך המוסד ב 11 אלף דולר וטס. כשחזר, סירב חשב משרד רה"מ יוסי שטראוס לחתום על התשלום וכנראה שהמוסד נאלץ לשלם.

טלי , עתליה רוזנבאום (שאחרי זה הסתבכה בפרשת הצוללות – ר.ד.), הסגנית של עוזי, סיפרה לי שמזכירתו של עוזי אמרה לה שעוזי לא מוכן לטוס בטיסה מסחרית לקהיר כי הטיסות האלה "מלוכלכות ומסריחות".

 

תגובת עוזי ארד:

חפץ לא מכיר כלל, כלום, במה שעלה בוושינגטון. אכן היה חיבוק שכולו נובע מהצלחת מבצע שביבי מינה אותי להיות מפקדו שהביא למתן פומבי מתואם על הפסיק והמילה להבנות האסטרטגיות החשאיות שלנו עם ארהב. כל הפן התקשורתי תואם עי דרמר כשאני אחראי ומתואם איתו
בקטעים קריטיים ביבי הינחה אישית לוחצת (מונח מוכר לך).
הקטע על מטוס פרטי למצרים היה כי מולכו ואני היינו צריכים להגיע לפגישה קצרה ולחזור. לא היתה טיסה ישירה אותו יום אלא דרך ירדן. ישבנו כמו סרדינים במטוס בגודל של חיפושית פולקסווגן ומולכו קבל. כל מיני התבטאויות שמיוחסות לי או לרלשית שלי שיקריות.

יומנו של חפץ מבוסס על דברים ששמע מכלי שני שלישי ואף רביעי מבלי שהיה בכלל שותף סוד או עד יודע דבר וישיר לענייון. גם הנופך שמבקש הוא לשזור הוא עויין ומכפיש וסיבותיו עימו.
להלן תמצית הבסיס העובדתי כפי שמופיע במסמכי ורישומי המל"ל הרשמיים, שהותרו לפרסום עי הרשויות ומופיעים בספר "המל"ל" (2016)  הבקור בוושינגטון:
הצלחת ה"חיבוק" שנתן הנשיא אובמה לראש הממשלה דאז נתניהו היה בפועל מימושו המוצלח והמופגן של חשיפת ארה"ב, במתואם עימנו, את התחייבויות עיקריות אסטרטגיות שנתנה לישראל במשך השנים ואשר עד אז היו חסויות.
ראש הממשלה כתב לי שהוא רואה בי מפקד כל המאמץוועדת השרים המיוחדת לתחום זה שדווחה עליו שבחה את התנהלותו והצלחתו.
מאמץ להשגת הדבר התנהל באינטנסיביות בשבועות שקדמו לבקור. מלשכת ראש הממשלה רק ראהמ, היועץ המדיני דרמר ואנוכי היינו שותפים לו. ניר חפץ מודר מרובם ככולם של המדיניות ומימושה.
ניר חפץ לא היה שותף סוד למאמץ או לרוב מהלכיו כפי שהיה ממודר מרב הנושאים המסווגים.
בשולי אותו מעמד פרסמה כתבת גלץ ידיעה שגוייה על כי מעבר להבנות המדיניות בטחוניות ,נתן הנשיא האמריקאי הבטחה לספק לישראל כורי כוח ליצור חשמל. פרסום זה של גלץ גרר התרעמות אמריקאית מכיוון שהיה מופרך עובדתית, שסתר ההבנות הקונקרטיות שסוכמו ומנגד חשבו שגלץ נותן לדבר נופך חצי רשמי. בקשו לכן מאיתנו להכחיש הידיעה.
בהגיענו לוושינגטון ערב המעמד הפנה אלי חפץ שאילתה של אותה כתבת ובה מה שעתידה לפרסם. עניתי במקום לחפץ שמה שכותבת אינו נכון ובעניין אנרגייה אזרחית עליה לפנות לדוברת של הוועדה לאנרגיה אטומית.
חפץ לא העביר מסר זה לכתבת. לא ברור למה. ולפיכך פרסמה היא הדבר. בהמשך כאשר האמריקאים בקשו שנכחיש, חפץ התבקש להוציא הכחשה וכפי שהוא מעיד – לא ביצע. למה, לא ברור. ביקורו של הבכיר האמריקאי בארץ התקיים כסדרו וכל ההתחייבויות האמריקאיות בתחום זה, וגם שלנו, כובדו בדייקנות.
מבחינתי וכפי שהודיע רשמית המשנה ליועמ"ש בוועדת ביקורת המדינה בכנסת, "מעולם לא יוחסה לארד הדלפה לא הואשם בכך וסיווגיו עימו. על הפרסומים בעיתונות אין הוא אחראי".

 

מחר יומן ניר חפץ – החלק העשירי

הכותרות

ביבי מוציא חומר "שחור" למרות התנגדות המזכיר הצבאי

הקול המעורבל שישב ליד רמון ועריקאת לכאורה

טוכפלד מתרעם שההקלטה הלכה לאיילה חסון

חפץ מאבד השפעה

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.